יוֹם קַיִץ

הֵנֵצָּה הַשֶּׁמֶשׁ בִּפְאַת הַמִּזְרַח

קַרְנֶיהָ שָׁלְחָה לַיְּקוּם הַמַּשְׁכִּים,

הִפְצִיעַ הַשַּׁחַר, עָלָה וּפָרַח,

זוּגוֹת אוֹהֲבִים זֶה אֶת זוֹ עוֹד חוֹבְקִים.

נֵעוֹר כָּל הַטֶּבַע בְּגִיל וְשָׁאוֹן –

בֵּינוֹת הָעֵצִים מְצַיְּצוֹת צִפּוֹרִים,

חָתוּל מְקַנֵּחַ שְׂפָמוֹ בְּלָשׁוֹן

וְנֶשֶׁר צוֹפֶה מֵרָאשֵׁי הֶהָרִים.

עָנָן לְבַנְבַּן בָּרָקִיעַ נִבַּט,

דְּבוֹרָה מְרַפְרֶפֶת עַל פֶּרַח זָהֹב,

פָּעוֹט חֲמוּדוֹן מִשְׁתַּכְשֵׁךְ בָּאַמְבָּט

וְיֶלֶד קָטָן עִם כַּדּוּר כְּבָר בָּרְחוֹב.

אָדָם הִתְעוֹרֵר אֱלֵי יוֹם שֶׁל עָמָל

כָּמֵהַּ גּוּפוֹ לְשֵׁנָה עֲרֵבָה,

אַךְ חוּשׁ אַחְרָיוּת עַל גּוּפוֹ לֹא חָמַל

כִּי שְׁעַת יְצִיאָה נִקְבְּעָה וּקְרֵבָה.

סוֹבֵב הַכַּדּוּר וּמַחְלִיף יְמָמוֹת,

תֵּבֵל וּמְלוֹאָהּ אֲפוּפַת פְּעִילוּת

תֵּאַטְרוֹן הַחַיִּים עַל כָּל הַבָּמוֹת,

מֵהֶן בְּנִיחוּתָא, מֵהֶן בִּבְהִילוּת.

הַקַּיִץ לוֹהֵט, הָאָדָם מְיֻזָּע,

הֵיכָן הוּא הַסְּתָו הַקָּרִיר וְנָעִים?

אַקְלִים שׁוּב מַקְצִין, הָעוֹלָם מְזֻעְזָע,

לְאָן בַּחֲלַל פְּנֵי תֵּבֵל מוּעָדִים?

שאול

שמחת תורה

כ"ב בתשרי התשפ"א

10 באוקטובר 2020