הַחַיִּים מִתְאָרְכִים וּזְמַן אַיִן

חַיֵּי אֱנוֹשׁ בְּהִתְאָרְכוּת אַךְ זְמַן חָסֵר תָּמִיד,

יוֹדֵעַ זֹאת כָּל מְבֻגָּר, יוֹדֵעַ גַּם תַּלְמִיד,

לִפְנֵי שָׁנִים הַזְּמַן צָעַד בְּקֶצֶב הֲלִיכָה,

אֲבָל כַּיּוֹם הַמְּהִירוּת הִיא זוֹ שֶׁמּוֹלִיכָה.

חַיִּים דְּחוּסִים בִּפְעִילוּת, אֵינֶנּוּ מַסְפִּיקִים,

הֲמוֹן דְּבָרִים יֵשׁ "עַל הָרֹאשׁ", לִגְמֹא יֵשׁ מֶרְחַקִּים –

יֵשׁ עֲבוֹדָה וּמִשְׁפָּחָה וּמָה עִם חֲבֵרִים?

חֶלְקָם חָשׁוּב בַּמַּאֲרָג לִצְלֹחַ אֶתְגָּרִים.

וְכָךְ הִתְחַלְנוּ לְקַצֵּר, לִבְלֹעַ בְּלִי לִטְחֹן,

וּבְמֶחְטַף הַמְּהִירוּת בָּלַעְנוּ בְּלִי לִבְחֹן.

הַמּוֹחַ וְגַם הַקֵּבָה תָּמִיד צְרִיכִים מָזוֹן,

גַּם רוּחָנִי וְגַם גַּשְׁמִי, טָעִים וְעִם חָזוֹן.

וְכָךְ בָּלַעְנוּ פְּסֹלֶת גַּם, וּכְלָל מִבְּלִי לִבְרֹר,

בַּקֶּצֶב שֶׁל "בּוֹדֶדֶת" גַּם, וְאַחַר כָּךְ "בִּצְרוֹר".

הַסַּבְלָנוּת מִזְּמַן פָּקְעָה, וְצָץ לוֹ הָאַמְלָ"ק¹,

הַקֶּשֶׁב הִתְקַצֵּר מְאוֹד, אָרֹךְ מִיָּד סֻלַּק.

זֶמֶר שֶׁנָּעַם לָאֹזֶן – הָפַךְ פִּתְאוֹם זַמְרִיר,

מִתַּעֲנוּג עָרֵב שֶׁל אָז – נוֹתְרוּ שִׁבְרֵי שַׁבְרִיר,

כָּל מֶסֶר שֶׁהִצְרִיךְ קְצָת זְמַן – הָפַךְ לִהְיוֹת מִסְרוֹן,

וּבְעָתִיד חֲסַר הַזְּמַן – יֻמְצָא לַכֹּל פִּתְרוֹן.

בְּיַלְדוּתִי הָיְתָה פְּתִילִיָּה, בִּשּׁוּל הָיָה אִטִּי,

כַּיּוֹם הַכֹּל הוּא מִיָּדִי, צָרוּף וְתַכְלִיתִי,

אֲבָל הַטַּעַם רַבּוֹתַי, הוּא לֹא אוֹתוֹ דָּבָר,

כִּי הָעוֹלָם הַחַשְׁמַלִּי עַל כָּל מִכְשׁוֹל גָּבַר.

שאול

י"ב בכסלו התשפ"א

28 בנובמבר 2020

1. אמל"ק – ארוך מדי, לא קראתי (כך נהוג במסרונים)