חֲלֻקָּה וּמַחֲלֹקֶת

א

 חֲלֻקָּה וְגַם מַחֲלֹקֶת

בְּנֵי בַּיִת הֵמָּה כָּאן בָּעָם,

שְׂמֹאל יָמִין כְּמוֹ בְּתִסְרֹקֶת

שְׁלוּבִים יַחְדָּו כְּמוֹ בְּמִתְאָם.

בְּעוֹד הָעָם בְּחִתּוּלָיו

י"ב שְׁבָטִים מָנוּ פְּלָגָיו,

כָּךְ הִתְאַפְיֵן בְּכָל שָׁלָב

וּבְאַמְתַּחְתּוֹ יִעוּד נִשְׂגָּב.

וְכָאן בָּאָרֶץ הִתְנַחֵל

וְאַף חִלְּקָהּ לְנַחֲלָאוֹת,

הֵקִים מַלְכוּת, מִיָּד הֵחֵל

נָתִיב עִקֵּשׁ, מַסַּע תְּלָאוֹת.

הַמִּלְחָמוֹת בֵּין הַשְּׁבָטִים

גָּבוּ חַיִּים, הָרְסוּ כְּפָרִים,

וְלֹא הָיוּ כְּלָל לְבָטִים

גַּם מוּל אוֹיֵב שֶׁהֶעָרִים.

הָעָם הֻגְלָה אָז מֵאַרְצוֹ,

בָּכָה עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל,

תַּשְׁלוּם כָּבֵד עַל שַׁחַצוֹ –

פְּזוּרָה בְּכָל כַּנְפוֹת תֵּבֵל.

וּלְאַחַר אַלְפַּיִם שְׁנוֹת

מִן הַגּוֹלָה לְיִשְׂרָאֵל,

בְּמֶרֶץ שׁוּב הֵחֵל לִבְנוֹת

וְהָרוֹאֶה רַק מִתְפַּעֵל.

ב

"שֵׂכֶל הוּא דָּבָר עָדִין, לֹא לְכָל אֶחָד יֵשׁ"

(מדברי שלומית טוירשטיין ז"ל,

מורתי האהובה למתמטיקה)

כְּבָר מֵרֵאשִׁית הַהִתְיַשְּׁבוּת לִוּוּ אוֹתָנוּ מַשְׁבְּרִים,

הַשְּׁסָעִים וְהַמְּתָחִים פִּלְּגוּ אֲפִלּוּ מִשְׁפָּחוֹת,

אַךְ הַמַּסָּע נִמְשַׁךְ בְּעֹז בָּעֲמָקִים וּבֶהָרִים

וְיִשְׂרָאֵל הַצְּעִירָה מִמְּשָׁה אֶת כָּל הַהַבְטָחוֹת.

שֶׁבֶר סוּרִי־אַפְרִיקָנִי, דַּיָּר שֶׁל קֶבַע בַּמִּזְרָח,

וּמַשְׁבְּרִים שֶׁבַּחֲבֵרָה כָּאן נֶחְשָׂפִים לְלֹא כָּל כְּסוּת,

הַמַּשְׁבְּרִים מְטַלְטְלִים, אֵינָם פּוֹסְחִים עַל אַף אֶזְרָח,

עִתִּים שִׁלְטוֹן פּוֹלֵשׁ לִפְרָט וּמְלֻוֶּה פְּסִיעוֹת גַּסּוֹת.

לַשֶּׁבֶר, מִן הַהַגְדָּרָה, יֵשׁ גַּם מוֹנֶה וּמְכַנֶּה,

וְאֶת הַשֶּׁבֶר לְהַקְטִין דָּרוּשׁ בִּמְכַנֶּה גִּדּוּל,

אוֹ לְמַזְעֵר אֶת הַמּוֹנֶה וּלְגַבֵּשׁ הַמַּחֲנֶה,

וְכָךְ מִן הַמַּשְׁבֵּר לָצֵאת וְלַעֲצֹר אֶת הַבִּדּוּל.

אִם הַיּוֹשְׁבִים שָׁם בַּמּוֹנֶה, קְרֵי מַחְזִיקִים הֵם בַּשִּׁלְטוֹן,

יְשַׁנְּנוּ שִׁעוּר שְׁבָרִים, וְאַף יַפְנִימוּ מַשְׁמָעוּת,

אָז מְאֻשָּׁר יִהְיֶה אֶזְרָח, יֶחְדַּל מִמִּנְהָגוֹ לִרְטֹן,

חֲלוֹם נִשְׂגָּב שׁוּב יִתְגַּשֵּׁם וְלַמְּלָאכָה נָשׁוּב לָעוּט.

שאול

י"ט בכסלו התשפ"א

5 בדצמבר 2020