מֵעֵבֶר לָאֹפֶק

מֵעֵבֶר לָאֹפֶק

מֵעֵבֶר לָאֹפֶק עָתִיד מִתְחַדֵּשׁ

מֵעֵבֶר לָאֹפֶק תִּקְוָה תִּתְגַּעֵשׁ,

מֵעֵבֶר לָאֹפֶק חֲלוֹם יִתְמַמֵּשׁ,

אֶת פְּרִי עֲמָלֵנוּ נוּכַל לְמַשֵּׁשׁ.

הַדֶּרֶךְ רַבָּה, לֹא סוּגָה בִּוְרָדִים,

אָרְכּוֹ שֶׁל מַסָּע לֹא יָמִים אֲחָדִים.

יָבוֹא זֶה הַיּוֹם וְעֵינֵינוּ יִרְאוּ

גַּם נִסִּים וּפְלָאִים שֶׁלֹּא יִשְׁתַּהוּ.

בַּיּוֹם שֶׁנַּגִּיעַ – גַּם בֶּכֶה עָצוּב,

עַל זְמַן וְרֵעִים שֶׁאָבְדוּ לִבְלִי שׁוּב.

הַשֶּׁמֶשׁ תַּשְׁפִּיעַ חֻמָּהּ בִּנְעִימוּת,

שָׁלוֹם אָז יַפְצִיעַ, יִמּוֹג כָּל עִמּוּת.

שאול

כ"ח באדר התשפ"א

12 במארס 2021