נֵזֶר הַבְּרִיאָה
קָטָן עוֹד נֶכְדִּי בֶּן פָּחוֹת מִשָּׁנָה,
כָּל יוֹם יֵשׁ חָדָשׁ, עוֹלָמוֹ הִשְׁתַּנָּה,
הוּא קָם וְנוֹפֵל וְשׁוֹנֶה1 וְיָכוֹל,
אֶת כָּל הַיְּקוּם הוּא רוֹצֶה לֶאֱכֹל.
צַעֲצוּעַ חָדָשׁ מְלַטֵּף בִּשְׁקִיקָה,
הוֹפֵךְ, מְמַלְמֵל, לֹא רָגִיל לִשְׁתִיקָה,
נוֹטֵשׁ וְחוֹזֵר לַדֻּבּוֹן שֶׁאוֹהֵב,
מַחֲזִיק בְּחִדְקוֹ שֶׁל פִּילוֹן שֶׁשּׁוֹכֵב.
אִם אֵין אוֹת רָעָב מִבִּטְנוֹ הַשְּׂבֵעָה –
רוֹאֶה הוּא סִפּוּר וְנִמְלָא הֲנָאָה,
כָּל דַּף מְמַשֵּׁשׁ וּמַמָּשׁ מִתְמוֹגֵג,
וְסַבָּא אִתּוֹ כָּךְ כָּל עֶרֶב חוֹגֵג.
שאול
כ"ז באב התשפ"א
5 באוגוסט 2021
וְשׁוֹנֶה – עושה שנית
הוספת תגובה