כְּכֹל הָאָדָם בָּרְחוֹב

כְּכֹל הָאָדָם בָּרְחוֹב

אָדָם בָּרְחוֹב וּמַבָּעוֹ כְּכָל אָדָם אַחֵר –

צָעִיר אוֹ מְבֻגָּר אוֹ סָב, אִטִּי אוֹ מְמַהֵר –

בְּתוֹךְ תּוֹכוֹ נוֹשֵׂא כְּאֵב עַל דְּמוּת קְרוֹבָה לַלֵּב,

עַל מִי שֶׁמֵּת, חוֹלֶה, נָכֶה, הַדְּמוּת אֲשֶׁר אוֹהֵב.

רַבִּים מֵתִים בְּטֶרֶם עֵת, בְּכָל אַרְבַּע עוֹנוֹת,

בַּמִּלְחָמוֹת, מִמַּחֲלוֹת, בִּשְׁלַל שֶׁל תְּאוּנוֹת,

פְּגָעִים שֶׁל טֶבַע וּפְלִילִים, וּמַעֲשֵׂי טֶרוֹר,

וְכָךְ הַמָּוֶת בֵּין חַיִּים קוֹטֵף מִבְּלִי לִבְרֹר.

וְהֵם בֵּינֵינוּ מִתְהַלְּכִים, חַיִּים בְּמַסְלוּלָם,

וְהַכְּאֵב אֵי שָׁם בַּלֵּב, זוֹ דֶּרֶךְ הָעוֹלָם.

אַתָּה וְאַתְּ אֲשֶׁר מוּלָם הוֹלְכִים לְיַעַדְכֶם,

אֵין בְּהֶכְרֵחַ סִימָן לָאִישׁ עִם עֶצֶב לְיַדְכֶם.

הָרְחוֹב אֵינוֹ אוּלַם שְׂמָחוֹת, הֱיוּ מְאֻפָּקִים,

כַּבְּדוּ זְכוּתָם שֶׁל כּוֹאֲבִים, לְרֹגַע הֵם זְקוּקִים.

בְּלֵב מָקוֹם לַהֲפָכִים, לְעוֹלֵץ וְלִדְוַי,

שִׂמְחָה וְגִיל, יָגוֹן וּכְאֵב וְאַף פִּרְקֵי הֲוַי.

אָדָם פּוֹעֵל וּמִתְנַהֵג עַל רֶקַע שֶׁל נוֹפוֹ,

אַתָּה אוּלַי לֹא תְּזַהֶה שֶׁעֶצֶב אֲפָפוֹ,

עַל כֵּן הַצְנַע אֶת שִׂמְחָתְךָ, וּשְׂמַח בְּחֶלְקְךָ,

וּזְכֹר גַּלְגַּל סוֹבֵב עוֹלָם, עַל כָּךְ תֵּן דַּעְתְּךָ.

שאול נגר

י"ח בתשרי תשע"ח

9 באוקטובר 2017