סיפור
סיפור
בחור צעיר נמרץ ותוסס ראה בקידומם והעצמתם של ילדים יעוד בחיים. הוא לא הסתפק בלחלום חלום אלא עשה הכל להגשמתו. מהר מאוד הפך למחנך אהוב שנגע בליבותיהם של ילדים רבים. העלם הצעיר עשה חיל והפך לסגן מנהל מוערך בדרומה של הארץ. באותה תקופה גם הקים את ביתו ובנה את הקן הפרטי שלו אותו אהב בכל מאודו.
תוך זמן קצר עבר קורס מנהלים והחל לנהל בית ספר במרכז הארץ. לא בית ספר גדול ומבוסס אלא בית ספר קטן השוכן במספר צריפים. הבחור הנמרץ החל לרומם ולהעצים את בית הספר. יותר מכך החל לרומם ולהעצים את תלמידיו. רבים התלמידים שנגע בליבותיהם הרכים. הוא נתן להם לחוש חשובים, יכולים ומסוגלים. נתן להם את ההזדמנות להרחיב אופקים ולחוש אנשים שווים ומועילים לחברה. קשר זה צרוב בלבבם עד היום.
וכך עם השנים גדל גם הקן הפרטי שלו בו שכנו הוא והאישה שאהב ושני ילדיו. היו הם כל עולמו ואהבתו הגדולה.
בשיא מרצו ובשיא העשייה הברוכה למען הכלל בליל שבת אחד נקרא בעת חירום לשרת את המדינה. קידש לבני משפחתו ויצא כראש חוליה לגייס את חבריו.
גם בהיותו במילואים לא חדל להתעניין בבני משפחתו האהובים ובבית הספר אותו טיפח ובו השקיע.
מאותו הקרב לא שב. כך בשיא העשיה וההתקדמות נגדעו חייו. פספוס גדול לכל אלו שנגע בחייהם ופסק. פספוס גדול לכל אלו שלא זכו להכיר אותו ולספוג ממנו ופספוס גדול לו שלא המשיך להגשים את חלומותיו ולא הספיק להנות ממשפחתו ולראותה גדלה. שלא ראה את נכדיו ההולכים בדרכו.
החמצה גדולה אך עם כל זאת השאיר חלק ממנו בליבותיהם של כל כך הרבה אנשים.
נוח בשלום אבא יקר. אנחנו נמשיך בדרכך.