אין ביטחון ללא כוח משוריין

עפר דרורי בתוך: שריון 39 (הוקדשה לטליק), אוקטובר 2011, עמוד 93 16.11.2011 21:29
אין ביטחון ללא כוח משוריין


(207) איני בן מחזורו של האלוף ישראל טל ומעולם לא הייתי פקוד ישיר שלו. הבדלי הגילים בינינו הם הבדלים של דור ויותר, אבל כמו הרבה חיילי שריון שמעתי את שמו, ודמותו המרשימה נישאה בפי כל במהלך שירותי הצבאי. רבים וטובים החיים עוד בינינו הכירו אותו באופן אישי, ובוודאי יספרו על טליק איש הצבא, טליק השריונר, טליק הממציא וטליק הפילוסוף, אך אני רוצה להתייחס לחוויה אישית שהייתה לי אתו לפני כחמש שנים וחצי.



אין ביטחון ללא כוח משוריין

סא"ל (במיל') ד"ר עֹפר דרורי

 

איני בן מחזורו של האלוף ישראל טל ומעולם לא הייתי פקוד ישיר שלו. הבדלי הגילים בינינו הם הבדלים של דור ויותר, אבל כמו הרבה חיילי שריון שמעתי את שמו, ודמותו המרשימה נישאה בפי כל במהלך שירותי הצבאי. רבים וטובים החיים עוד בינינו הכירו אותו באופן אישי, ובוודאי יספרו על טליק איש הצבא, טליק השריונר, טליק הממציא וטליק הפילוסוף, אך אני רוצה להתייחס לחוויה אישית שהייתה לי אתו לפני כחמש שנים וחצי.

השנה הייתה 2006 בתחילתה, בעת שאמצעי התקשורת, עיתונאים ו"מומחים" (מטעם עצמם) חבטו ללא רחם בחיל השריון, יצרו תורות חדשות בדבר עליונותו של חיל האוויר והוכיחו באותות ובמופתים כי ההכרעה הצבאית תעשה על ידי כוחות מיוחדים. היו אף שהגדילו עשׂות וטענו כי היקף הכוחות המיוחדים בצה"ל קטן ויש להגדילו משמעותית על חשבון הכוח המשוריין. לאווירת ה"עליהום" הזו הצטרפו גם מפקדים בכירים בצבא, כולל אלו שנאלצו להתפטר לאחר מלחמת לבנון השנייה בגלל קוצר הראייה שלהם וכישלון תפיסתם.

מכל מקום כמי שהיה חייל במלחמת יום הכיפורים, היו ועדיין יש לי עמדות אחרות. בעיניי התמרון היבשתי חשוב ורק באמצעותו אפשר להשיג הכרעה. לא התעייפתי להביע את עמדותיי בשנים שקדמו למלחמת לבנון השנייה בכל פורום ובכל הזדמנות שרק ניתנה לי. לעתים הרגשתי כקול קורא במדבר ולעתים כאותו ילד הצועק "המלך עירום" ואין שומע.

העיתון 'דה מרקר' בסדרת כתבות בתחילת 2006 נתן במה למשמיצי השריון ולתומכי הגישה בחוסר נחיצותו. איש חיל האוויר שמואל גורדון טען כי פיתוח והצטיידות בטנק המרכבה סימן 4, שאביו מולידו היה ישראל טל, הוא בזבוז כספים ויש להעבירם לחיל האוויר. גם שלמה אראל איש חיל הים טען שיש להעביר את המשאבים מהצטיידות בטנקי מרכבה לספינות של חיל הים.

לשמחתי מאמר התגובה שלי, שעורך העיתון נתן לו את הכותרת "לא צוללות ולא מטוסים - אלא דווקא טנקים", התפרסם בדה-מרקר ב-7 בפברואר 2006. במאמר שבכותרת המשנה שלו כתבתי: "ללא כוח משוריין לא ניתן יהיה להבטיח ביטחון. בניגוד לגורדון ואראל אני מאמין שהטנק לבדו אינו מספיק, ותפיסת הביטחון הנכונה מחייבת שילוב של מערכות נשק ולא הישענות על זרוע אחת בלבד".

בערב חזרתי לביתי וחיכתה לי הודעה שאדם בשם ישראל טל מחפש אותי ויצלצל מאוחר יותר. כמובן שלא קישרתי בין טליק לבין משאיר ההודעה. לאחר כשעה שוב צלצל הטלפון בביתי והתבקשתי לטלפון לישראל טל המחפש אותי. עדיין לא ירד לי האסימון, ורק כאשר עניתי לשיחה ושמעתי את קולו המחוספס של טליק הבנתי שזכיתי לכבוד גדול, שיחה אישית עם טליק. בשיחה החמיא לי טליק על המאמר וביקש להיפגש אתי במשרדו בקריה בתל אביב. האמת שהייתי נפעם, על מה אוכל לדבר עם האלוף ישראל טל? מה אני ומה כישוריי מולו, אבל לטליק לא מסרבים. קיבלתי את ההזמנה ולאחר מספר ימים התייצבתי במשרדו בקריה. פגשתי שם אדם מבוגר יותר ממה שזכרתי מימי הצבא, מעט מתקשה בדיבור בגלל אירוע שעבר, אבל צלול ובהיר מחשבה. בתחילת השיחה הוא סיפר לי על עצמי; מסתבר שעשה "תחקיר" עליי בעזרת חברים ורצה להכיר את מי שתומך בטנקים, שהוא גם ד"ר באוניברסיטה (ביטוי שלו), וגם אינו חושש להתעמת עם גדולי המבקרים של חיל השריון. מעט אכזבה חשתי בקולו כאשר נודע לו שאפילו אינני טנקיסט אלא בסך הכול חרמ"שניק שגדל בחיל השריון... אבל הוא נשאר מנומס והיה לו ממש חשוב להבין כיצד גיבשתי את עמדותיי. סיפרתי לו מעט על הניסיון האישי שלי במלחמת יום הכיפורים ועל ראייתי את חשיבות הטנקים במלחמה וגם לאחריה. בדיעבד אולי דווקא היותי לא טנקיסט חיזקה את עמדתי "הלא משוחדת". לאחר שסיפק את הסקרנות שלו לגבי מניעיי, סיפר לי על חוויותיו ממלחמת העולם השנייה, על פרויקט המרכבה תוך שהוא מדגים את יכולותיו באמצעות דגם מוקטן של הטנק שהיה מונח לפניו על השולחן. ניכר היה שטנק המרכבה הוא "הבייבי" שלו פשוט כמשמעו. הזכרתי לו הרצאה ששמעתי ממנו כעשרים וחמש שנה קודם לכן בעת הוזמן להרצות בפני קורס מ"פים שהייתי חניכו, וכמה התלהבות הייתה בקולו כאשר סיפר על מרכיבים כאלה ואחרים של הטנק שהגה.

בסיום שיחתנו עמד על כך שיקראו למפקד פרויקט המרכבה (קצין בדרגת תא"ל) כדי שיכיר אותי ויערוך לי סיבוב במפעל הייצור של הטנק. כל ניסיוני למנוע את התייצבותו של אותו תא"ל לכבודי לא עזרו, טליק עמד על כך וכל שנותר לי להצטנף בכיסאי במבוכה.

נפרדנו תוך שאני מבטיח לו שאשלח לו עותק מספרי "פלוגה י' בסופה" המספר על קורותיה של פלוגת חרמ"ש במלחמת יום הכיפורים, ובו מוזכר בנו קצין השריון יאיר שנפצע באזור לחימת הפלוגה, וטופל על ידי החובש הפלוגתי שלנו. מאז הייתה לנו שיחת טלפון נוספת באותו עניין ולאחר מכן פרצה מלחמת לבנון השנייה שהוכיחה (בדם לצערי) שכל נבואות הזעם שלי התאמתו אחת לאחת.

בערב ראש השנה קראתי בהתרגשות על פטירתו של האלוף ישראל טל, מר שריון שדורות של לוחמים התחנכו על ברכיו, ותרומתו לביטחון ישראל היא כפי הנראה מהגדולות ביותר שזכה לה אדם בודד בישראל.

יהי זכרו ברוך.

 


attachment drori102011-2h.pdf



הוספת תגובה
  מגיב אנונימי
שם או כינוי:
חסימת סיסמה:
  זכור אותי תמיד במחשב זה

כותרת ראשית:
אבקש לקבל בדואר אלקטרוני כל תגובה לטוקבק שלי
אבקש לקבל בדואר אלקטרוני כל תגובה למאמר הזה