פרשנות | בעקבות השבת השחורה - צריך להגדיל את השריון וההנדסה בצה״ל
|
(382) יחידות מיוחדות אינן מיועדות ללחימה באלפי מחבלים החוצים את הגדר וטכנולוגיה לא עצרה את זרם המחבלים שנכנסו מעזה
בחלק הראשון של המאמר התייחסתי ללקחים שיש ללמוד בנושא השריון, המודיעין וגיוון בפיקוד הצבא. צה"ל ומדינת ישראל נמצאים במלחמה קשה ואכזרית, וקיים צורך בהפקת לקחים גם בגלל רצף של כשלים בעיקר בימים הראשונים. הפקת הלקחים מצריכה למידה, טיפול ותיקון.
צריך להגדיל את השריון וההנדסה
בתחום זה נראה שהצבא יישם מחשבה נכונה, לא עוד ריבוי יחידות שאין להם שפה משותפת אלא איגודם תחת חטיבה אחת והפיכתם לכוח משמעותי. מאידך יש סכנה שאירועי ה-7 באוקטובר יפורשו בדרך אשר תחזק את הצורך ביחידות מיוחדות נוספות "כי הם הגיעו ראשונים" לזירה המדממת במערב הנגב ולחמו בגבורה.
האמת היא שהיחידות המיוחדות הגיעו ראשונות כי הן היחידות הבודדות שמקיימות צוותי כוננות להקפצה מיידית, יחידות כמו סיירת מטכ"ל, שייטת 13, שלדג ואחרות נותנות צוותי כוננות מיידיים. צוותים אלה לא מיועדים ללחימה באלפי מחבלים החוצים את הגדר, כוחות צבא סטנדרטיים לחלוטין של שריון וחי"ר, אם היו במקום, היו מונעים את האסון שקרה לנו בעוטף. היחידות המיוחדות תרמו רבות, אבל לא בגלל היותן יחידות מיוחדת אלא בגלל היותן במקום, כמו כול יחידה אחרת אם הייתה במקום.
אם על הצבא להגדיל סד"כ – הייתי מגדיל משמעותית את חילות השריון וההנדסה. שני חילות "אפורים" משהו בעין הצה"לית שתרומתן להכרעה חשובה ובעידן התת קרקע חשיבותו של חיל ההנדסה מכרעת. את יחידת יהל"ם יש להגדיל בכול הקשור לכוח המתמחה במנהרות או להפיץ את הידע שצברו ביחידה ליחידות נוספות.
מבצעים מול מודיעין
בצה"ל השתרשה תפיסה שכול הפעילות הצבאית מבוססת מודיעין. ההתרעה תגיע ובזמן, כאילו לא חווינו את כניסתן של שתי דיוויזיות של הצבא המצרים ב-1960 לסיני כמעט עד קוו הגבול בנגב, מבלי שידענו על כך, ואלמלא מסיבת קוקטייל של קצינים צבאיים זרים, היינו נפגשים בהם על קוו הגבול עצמו.
אחרי רצח יצחק רבין קבעה וועדת החקירה הממלכתית שעל השב"כ להיערך באבטחה של ראש הממשלה לא על פי המודיעין שיש להגנתו אלא עפ"י הפוטנציאל שיכול להיות לצד השני.
בכל קורס צה"לי מלמדים ששדה מוקשים לצד הגדר הוא יעיל בעצירת רק"ם אויב או אפילו חי"ר המנסה לפלוש לשטחנו ובאותו השיעור מציינים את החובה להניח את שדה המוקשים בשטח הנשלט ע"י כוחותינו באש. אלמלא כן יביא האויב את כוחות ההנדסה שלו ויפתח מעבר בשד"ם מבלי שיופרע.
ומה עשה צה"ל ומשרד הבטחון? הקימו גדר אימתנית במאות מיליוני ש״ח שנועדה למנוע חדירות גם בתווך התת-קרקעי, אבל את האמת היסודית מימי לידל הארט ואפילו קלאוזביץ שכחו ולא קיימו. אין שליטה באש על הגדר, הכל מבוסס על מצלמות וטכנולוגיה. הנזק בנקודה זו כפול, כל שימוש בטכנולוגיה בעתיד יעורר את השאלה המתבקשת, האם ניתן בכלל לסמוך עליה?
התצפיתניות עושות עבודה סיזיפית וחשובה, שיש להניח שגברים לא מסוגלים לבצעה מבחינת החדות והריכוז לאורך זמן. ומה התמורה שלהן? הערכה מינימלית, תנאיי שירות ירודים למקצוע תובעני כזה, ועיקר העיקרים זלזול בהתרעות שלהם ע"י מפקדים בכירים במערך שבו הן משרתות.
בהקשר זה יש לציין שמידה קטנה של צניעות לא הזיקה לאיש, בטח במערכי מודיעין העוסקים בידע בלתי סופי ובטח בצמרת הפיקוד של החיל שכבר עבר טלטלת אימים במלחמת יום הכיפורים. בצה"ל שאין בו כיום משרת אחד שחווה את אימי מלחמת יום הכיפורים - שכחת העבר היא פריווילגיה אסורה בתכלית.
מצלמות זה פתרון טוב לבקרה על שטחים נרחבים, האזנות זה מצוין (ועדיין יש לבדוק מי הורה על הפסקת האזנות לצד הפלסטיני ברצועת עזה), אבל כוח קרקעי בולם חייב להיות בלי קשר למודיעין.
כבר שנים אני טוען שמודיעין זה מעולה וטוב שיהיה, אבל הצבא לא יכול לכלכל את מעשיו על בסיס ההנחה שיקבל התרעה, ובוודאי כזו המיועדת לטווחי זמן קצרים של דקות או שעות. הצבא צריך להיערך כול יום כאילו בערב פורצת מלחמה, והקצאת הכוחות ופריסתם חייבת להיות בהתאם. את האלטרנטיבה כולנו מכירים מה- 7.10.