מה שהיה הוא שיהיה... גם בחיל השריון

מַה שֶּׁהָיָה הוּא שֶׁיִּהְיֶה, וּמַה שֶּׁנַּעֲשָׂה הוּא שֶׁיֵּעָשֶׂה, וְאֵין כָּל חָדָשׁ תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ, כתב קהלת ומן הסתם התכוון גם למהפכה העתידה להתרחש בחיל השריון לפי הפרסומים האחרונים.

לפי אותם פרסומים החל מגיוס נובמבר 2013 גדודי השריון הסדירים בצבא יוקטנו כך שפלוגת טנקים אחת מכול שלוש פלוגות תיסגר ותוגדר פלוגת מילואים לעת מלחמה. תמורתה תוקם בכל גדוד שריון סדיר פלוגה "מסייעת" בדומה לפלוגות המסייעות בגדודי החי"ר כאשר חייליה יוכשרו לרמה של  רובאי 5 כמקובל בחי"ר. השינוי הזה מוצג כמהפכה שלא הייתה בצה"ל מיום היווסדו. קצין השריון הראשי מסר כי "חיל השריון יוצא לדרך חדשה".

מבלי להיכנס לעצם הרעיון עצמו ברצוני לעדכן את מפקדי צה"ל הצעירים בגיל (וטוב שכך) אבל חסרי זמן ללמוד את ההיסטוריה הצבאית שלנו (וזה פחות טוב) כי שני הרעיונות כבר בוצעו בעבר ויותר מפעם אחת. פלוגת חי"ר לכל גדוד טנקים הייתה קיימת בשנות השבעים בחיל השריון. נכון שלא קראו לה פלוגה "מסייעת" אלא פלוגת "חרמ"ש" אבל לוחמיה עברו מסלול הכשרה של חיילי חי"ר בהכשרה של רובאי 5. פלוגה זו הייתה חלק מגדודי השריון בצבא מתחילת שנות השבעים, כולל במהלך מלחמת יום הכיפורים שצוינה לאחרונה באירועים רבים לשנת הארבעים שלה. חיילי הפלוגה עברו הכשרה כפולה של לחימה רכובה ורגלית בכול מתארי הלחימה (שטח פתוח, יעד מבוצר, שטח בנוי ועוד) ויצאו לקורס מ"כים. אלה מביניהם שיצאו לקורס קצינים עברו קורס קציני חי"ר יחד עם חבריהם מהצנחנים ומגולני. בחלק מהגדודים הייתה לפלוגה הזו מחלקת מרגמות כמוצע בשיטה החדשה. נכון שהמרגמות אז היו מסוג "ליש", מרגמות מתנייעות 81 מ"מ ואילו עכשיו מוצע שהן יהיו מרגמות "קשת" 120 מ"מ ברוח הקידמה, אבל במהות אין כל שוני. פלוגות החרמ"ש נוידו בשנות השבעים על גבי נגמ"שים מסוג ברדלס (שכונו בציבור "זלדות"), שבזמנו היה כלי רק"ם מתקדם מאוד בעל יכולת עבירות גבוהה לעתים טובה יותר מאשר של טנקי המגח.

מסלול החרמ"ש היה קיים גם בשנות השישים כאשר פלוגות החרמ"ש הייתה מנוידת על גבי זחל"מים, אבל כבר אז הן היו חלק בלתי נפרד מגדודי הטנקים. מסלול החרמ"ש הסדיר נסגר בסוף שנות השבעים וגם אז הושארו פלוגות החרמ"ש בגדודי הטנקים כפלוגות מילואים.

לאורך השנים הרבות של מסלול החרמ"ש בשריון הוא עבר ניסיונות שונים שכללו פירוק, הקמה וחוזר חלילה. תמיד נשמעו אותם הקולות של הצורך בחי"ר צמוד לשריון, הרצון "בקרב משולב". את צמד המילים האלה שמעתי לפני 40 שנה כצורך אמיתי של הצבא, אבל במרבית המקרים אלו היו דיבורים שלא גובו במעשים. בשנות השישים איכות כוח האדם של פלוגות החרמ"ש לא הייתה מובחרת, וכוח האדם האיכותי הופנה לטנקים. בשנות השבעים הראשונות, במסגרת הרצון להשביח את הפלוגות ואת תפקודן, נותבו לפלוגות החרמ"ש אנשים איכותיים יותר, ובשנים שלאחר המלחמה המגמה הייתה מעורבת.

אחת לכמה שנים הצבא, ובמיוחד השריון, התלבט עם עצמו האם הרעיון טוב. מצד אחד שילוב של חי"ר צמוד לשריון כנראה חיוני. במלחמת יום הכיפורים היו אזורי קרבות שמפקדי השריון דרשו בתוקף פלוגות חי"ר צמודות לפני שהם מתקדמים באזורים מבוצרים או מיושבים. מהצד השני הטענה הייתה שלא ניתן להכשיר לוחמי חי"ר ברמה גבוהה תחת פיקוד של אנשי טנקים, שלא עברו הכשרת חי"ר. עוד נטען כי לא ניתן להגיע לאיכות הכשרה גבוהה כאשר היא נעשית ברמה פלוגתית ולא במסגרת גדודית וחטיבתית.

אין לי תשובה חד משמעית, אבל מניסיון אישי כלוחם וכמפקד בחרמ"ש, כולל כמפקד פלוגת אימון לוחם, ברור לי שהיכולת של מג"ד טנקים שצמח בשריון לחנוך מ"פ חי"ר היא מוגבלת. לשמחתי חוויתי בתקופת שירותי מג"די טנקים שהיו במקור אנשי חי"ר ואלה יכלו לייעץ לי בנושא חי"ר טהורים. לדעתי האישית אם רוצים לייצר מחדש את המסגרת הזו חייבים לבצע את ההכשרה הבסיסית במסגרת חטיבות החי"ר, בדומה ליחידות אחרות שמבצעות את פרק ההכשרה הראשוני בחטיבת הנח"ל, ורק לאחריו עוברות לאימון ייעוד ביחידות האם שלהם. לדעתי טירונות ואימון לוחם הן פרק ההכשרה הבסיסי של חייל החי"ר ואותם הייתי מבצע כאמור תחת חטיבת חי"ר. לאחר פרק ההכשרה הזה יש להעביר את הלוחמים המיועדים לשריון לפרק הכשרה משלים של לחימה רכובה תוך שיתוף פעולה אינטנסיבי עם טנקים. הייתי שמח לדעת שכל השיקולים האלה נלקחו בחשבון בעת "המהפכה החדשה" וכי איננו נמצאים בפתחו של ניסוי "חדש" ישן.

גם הרעיון של שתי פלוגות טנקים סדירות ופלוגה שלישית שתושלם בעת מלחמה היה קיים בצבא אפילו לפני ארבעים שנה, במסגרת הרצון לצמצם את כוח השריון ואת צה"ל. הרעיון מומש לפני מלחמת יום הכיפורים, ואת חסרונה של פלוגת טנקים שלישית בכל גדוד זוכרים היטב כל מי שהיו שם. אז יצרו בעת חרום שיבוץ קרבי לפלוגת טנקים שלישית לכל גדוד, שהייתה מבוססת על סגל בית הספר לשריון. ניסיון אחר נעשה לפני כעשר שנים בגלל מגבלת כמות טנקים בחטיבה 401, בעת ציודה בטנקי מרכבה סימן 4, כאשר לא היו מספיק טנקים במלאי. אני מניח שגורמי הפיקוד הבכירים שקיבלו החלטה זו מודעים לבעייתיות של שילב פלוגה ומפקדים שאינם מוכרים לסגל הגדוד הסדיר. אבל האמת צריכה להיאמר, זה אמנם קושי אבל הוא פתיר, ומלחמת יום הכיפורים הוכיחה כי ניתן לשלב, די בהצלחה, פלוגות טנקים "זרות" לתוך גדודים אורגניים, בעיקר אם הכוחות מקצועיים והטנקאות התקנית והמקצועית מוטמעת היטב בקרב כל הלוחמים.

נקווה שמסלול הקיצוצים שהצבא הולך בו עתה לא יהווה חזרה גנרלית למסלול הקיצוצים שחווינו לפני ארבעים שנה במלחמת יום הכיפורים, ולסבב השני שבוצע בצה"ל ערב מלחמת לבנון השנייה. בשני המקרים הללו הקיצוץ בסדר הכוחות הסתיים במפח נפש וגבה קורבנות כבדים מכולנו.