הכרעה, עמירם אזוב, דביר, 2020, 416 עמודים
עמירם אזוב מנסה לקבוע האם ניצחה ישראל במלחמת יום הכיפורים. לשם כך הוא מנתח את מושג הניצחון ומתבסס על שני קרבות שנערכו לקראת סיום המלחמה ונועדו לדבריו לספק את תמונת הניצחון לאחר הימים הראשונים של המלחמה בהם הצליחו כוחות מצרים לחצות את התעלה ולכבוש שטחים ישראלים ממזרחה.
הקרבות שבחר בהם אזוב להתמקד היו בפועל ניסיונות הכיתור של ארמיה שנייה בצפון תוך רצון לכבוש את עיר איסמעיליה וכיתור הארמיה השלישית המצרים בדרום ע"י כיבוש העיר סואץ. בשני המקרים המחשבה הייתה שע"י כיבוש שתי הערים המצריות האלו יכותרו שתי הארמיות המצריות שהצליחו לחצות את התעלה ולייצר תמונת ניצחון בכיבוש עיר ואם המלחמה תארך זמן מספיק, לגרום לכניעתן של הארמיות ואף להשמדתן.
העיר איסמעיליה כידוע לא נכבשה, הכוחות המצרים הפגינו יכולת עמידה וישראל החליטה לא להמשיך במהלך מהעדר כוחות מספקים באוגדה של אריק שרון ובמחיר הנפגעים שנדרש לכך. בחזית הדרומית של האלוף אדן נכנסו כוחות צה"ל לעיר סואץ אבל נתקלו בהתנגדות קשה מהמצופה, באבדות כבדות בעיקר בכלל ניסיון כיבוש לא מתוכנן שנבע מתחושה של המפקדים שאנו בקרב של ניצול הצלחה בו ההתנגדות המצרית תהיה שולית. בקרב על העיר סואץ נהרגו כשמונים חיילי צה"ל כולל בניסיונות חילוצם.
הספר כתוב היטב, מביא את התמונה הגדולה של הקרבות אבל גם את סיפורם האישי של החיילים הפשוטים מתוך עדויות של החיילים חלקם מספרים אחרים.
מומלץ