ריחן סאנסט, אסף גורדון, כנרת זמורה, 2-21, 400 עמודים

עפר דרורי 02.05.2021 14:59
ריחן סאנסט, אסף גורדון, כנרת זמורה, 2-21, 400 עמודים


(513) רומן



ריחן סאנסט מוגדר כרומן אף שאני נוטה להאמין שהוא מבוסס על חוויות אמת של המחבר או מישהו קרוב אליו. "ריחן" היה מוצב צה"ל הצפוני ביותר באזור הבטחון בלבנון. מוצב מבודד שמטרתו הייתה שמירת המרחב בין בין מרג' עיון ומובלעת ג'זין וחיזוק כוחות צד"ל באזור.

הספר ממוקד בחוויות מפקד מחלקה שאול וחבריו במוצב, בשגרת מוצב וביציאה למארבים כנגד מחבלי החיזבאללה. לצד שירותו במוצב ריחן, בחופשות שאול יוצא לתל אביב וגולש גלים.

מערכת יחסיו עם חברתו נעמה תופסים חלק משמעותי בספר והם מיצגים נאמנה את תחושתו של הלוחם המרוחק מהבית וגעגועיו לחברתו, מן געגועים שחווה כל לוחם בכל מלחמה.

הספר כתוב מצוין ונותן חוויה חזקה גם אם לעתים לא קלה. מאידך טוב שהציבור ייחשף למלחמה שאותה כינה צ'יקו תמיר בספרו "מלחמה ללא אות" על שום שלא הוכרה במשך שנים ורק לאחרונה הוחלט כי המשתתפים בה יזכו לאות מערכה כעשרים שנה לאחר סיומה. מערכת הבטחון לא מבינה את תחושותיו של החייל הלוחם במשך שנים בתנאים קשים ואפילו לא זוכה להכרה והוקרה על מעשיו ועל הסתכנותו היום יומית. ככה חוו לוחמי מלחמת ההתשה שהוכרו לאחר שלושים שנה, ככה חוו עד לאחרונה לוחמי המלחמה בדרום לבנון לאחר סיום מבצע שלום הגליל (מלחמת לבנון הראשונה) וככה מרגישים הלוחמים שלחמו באינתיפאדה בה סיכנו את חייהם אבל לא זכו להכרת המדינה. אי ההכרה נובע ברובו משיקולים זרים כמו גם כלכליים המונעים מהכרזה על תקופת לחימה כמלחמה אבל גורמים עוול כבד ללוחמים בה.

אותי הספר טלטל וקראתי אותו ברצף אף שנדרשתי להפסקות כדי לקרוא ולעקל אותו.

ספר מצוין ומומלץ מאוד, לא רק ללוחמים בדרום לבנון אולי אף בעיקר למי שלא היו שם.



הוספת תגובה
  מגיב אנונימי
שם או כינוי:
חסימת סיסמה:
  זכור אותי תמיד במחשב זה

כותרת ראשית:
אבקש לקבל בדואר אלקטרוני כל תגובה לטוקבק שלי
אבקש לקבל בדואר אלקטרוני כל תגובה למאמר הזה