פלוגה י' מגדוד 79, ארבעים שנה אחרי

עפר דרורי בתוך: ספר הזכרון של גדוד 79, הפיק: שאול גרינברג 20.10.2013 21:30
פלוגה י' מגדוד 79, ארבעים שנה אחרי


(246) התגייסנו חיילי פלוגה י' בחודש פברואר 1973 לצבא חזק, מטיל חיתתו על כל המזרח התיכון, צבא שבוודאי לא פקפקנו בכוחו ובהערכתו. לאחר טירונות ברפיח ואימון לוחם במחנה נתן בבאר שבע עברנו לסיני כפלוגה מבצעית בגדוד 79 חטיבה 401. האמת ששמחנו וגם התגאינו להיות סוף סוף פלוגה מבצעית, לעשות את העבודה החשובה ולממש את כל מה שלמדנו אחרי כל כך הרבה חודשי אימונים ארוכים וקשים. מתוך ספר הזכרון של גדדו 79 שהפיק וערך שאול גרינברג



התגייסנו חיילי פלוגה י' בחודש פברואר 1973 לצבא חזק, מטיל חיתתו על כל המזרח התיכון, צבא שבוודאי לא פקפקנו בכוחו ובהערכתו. לאחר טירונות ברפיח ואימון לוחם במחנה נתן בבאר שבע עברנו לסיני כפלוגה מבצעית בגדוד 79 חטיבה 401. האמת ששמחנו וגם התגאינו להיות סוף סוף פלוגה מבצעית, לעשות את העבודה החשובה ולממש את כל מה שלמדנו אחרי כל כך הרבה חודשי אימונים ארוכים וקשים.

במסגרת האימונים שהינו לפרק אימון בשטח בנוי שנמשך כשלושה שבועות והתקיים בעיר "קנטרה" שעל גדות התעלה. שמחנו על ההזדמנות לכבוש עיר ערבית שלא נהרסה ע"י מחזורי אימון שקדמו לנו, לפרוץ לחדרים בעת האמון, לשבור דלתות אמתיות ולא לבעוט באוויר ולדמיין דלת נשברת, לירות דרך חלון אמתי ולא דרך חור בקיר ולדמיין שיש שם חלון ותריס. בקיצור כל מה שבני שמונה עשרה תשע עשרה חושבים שהוא ה"קרבי" ביותר. לקראת סוף האימון לקחו אותנו לביקור במוצב "מילנו" שהיה בפאתי העיר המערביים על גדת תעלת סואץ. קצין בכיר בגזרה הסביר לנו על המוצב ולאחר מכן נעמדנו על הסוללה כשפנינו לכיוון המצרים והתעלה. אחד החיילים התמימים בפלוגה שאל "ומה אם יחליטו המצרים לעבור את התעלה? " תוך שהוא מצביע עליהם צופים בנו ממרחק של כמאתיים מטרים בלבד. הקצין הבכיר נמתח במקומו, תמה על שאלת ה"אידיוט" ואמר: "אם יחליטו המצרים לחצות את התעלה יבואו מימין מטוסי חיל האוויר ומשמאל הטנקים ויכסחו להם את הצורה" תוך שהוא פורס את ידיו להמחיש את תנועת המטוסים והטנקים.

הבנו שהתנסות אמת לא תצא לנו מכל האימון הזה אבל לפחות הרגשנו שהתקופה הבאה עלינו לטובה, תהיה רגועה.

כחודש לאחר מכן חיילי מחלקה 3 בפיקוד המ"פ הסתערו לכיוון אותו מוצב "מילנו" תוך שהם  מנסים להגיע למוצב ולחלץ את אנשיו מתוך התופת. מסתבר שהמצרים לא כל כך התרשמו מדבריו של הקצין הבכיר והחליטו לתקוף... לא טנקים ולא מטוסים סייעו למחלקה בהתקפתה שנשברה מול מאות ואלפים של חיילים מצריים המצוידים בנשק נ"ט רב ומחופרים בגדה המזרחית של התעלה, בגדה "שלנו".

פרטי הקרבות שבהם הייתה שותפה הפלוגה מפורטים בספר "פלוגה י' בסופה". בספר גם תיאורים של מלחמתם של כל אחד מחברי הפלוגה במסגרות לוחמות שונות שאליהן הצטרפו  כבודדים לאחר התפרקות הפלוגה וזאת מתוך תחושה חזקה של שליחות, במרבית המקרים ללא מפקדים כלל. בסופה של המלחמה נספרו החללים והפצועים, היקף האבדות לא נתפס גם היום ארבעים שנה לאחר סיום המלחמה.

מתוך שישים ושישה חיילים שעזבו את משטח הפלוגה ברפידים בשעת הצהרים ביום שבת שהיה גם יום הכיפורים 6 באוקטובר 1973 נפלו בקרבות השונים שמונה עשרה חיילים ושלושים ואחד נפצעו. היקף הנפגעים היה אדיר והשלכותיו איומות. הראשונים לאובדן הם בני המשפחות השכולות שלהם האובדן הוא סופי, מוחלט ולא בר ריפוי. רבים מהורי החללים הלכו לעולמם מצער ומכאב שאין לו מרפה, רבים מחברי הפלוגה נושאים בגופם ובנפשם את מוראות המלחמה ויישאו אותו עמם עד יומם האחרון.

במסגרת הרצון להבנה, תיקון ולהתחברות נעשו עם השנים לא מעט פעילויות שנועדו בעיקר להנציח את הנופלים ולשמר את זכרם. בין הדברים שהייתי שותף להם: ביצוע תחקיר של אירועי המלחמה ופרסומו בספר "פלוגה י' בסופה", פיתוח אתר אינטרנט פלוגתי, קיום מפגשים פלוגתיים, מפגשים עם המשפחות השכולות, שותפות באזכרות בימי זיכרון ושנה, הפקת הסרט הפלוגתי "כעוף החול" ועוד ועוד.

לעתים אני נשאל ע"י קרובי משפחה האם לא הגיע העת להסתכל קדימה, להתמקד בחיים שנותרו או במילים אחרות כפי שנכתב בשיר השלום "להניח לנופלים". האמת היא שאין לי תשובה, הצורך לזכור חזק, הצורך לקיים חיים בריאים גם הוא חזק ומעל הכל יש את התחושה הפנימית שמכתיבה לכל אחד מאתנו את הדרך שבה עליו ללכת.

לפני כשנתיים בסיום מפגש פלוגתי מוצלח במיוחד עם בנות הזוג, משפחות הנופלים ומעט מוזמנים חיצוניים לפלוגה פנה אלי סלו שושן, לוחם במחלקה 2 והביע בפני את תחושתו האישית. הוא אמר שהאירוע היה מרשים, מרגש ומוצלח מלווה בהתרוממות הרוח אבל עדיין חסר לו משהו. שאלתי אותו, "מה חסר לך סלו" וסלו אמר "אמירת תודה".

הבנתי לליבו. בגלל היקף הנפגעים ונסיבות המלחמה הפלוגה התפזרה בין יחידות רבות והתכנסה באופן חלקי מחדש לאחר המלחמה. לא חווינו כפלוגה מסדר סיום למלחמה ולא חווינו את המפקד הבכיר המגיע למסדר הפלוגתי, מסכם את מאורעות המלחמה ואומר מילה אחת פשוטה לחיילים שעברו את הקשה שבחוויות "תודה". תודה שהתאמצתם, תודה שסיכנתם את חייכם לביצוע המשימות שהוטלו עליכם, תודה שלא נטשתם את חבריכם וחלצתם אותם תחת אש.

ה"תודה" הזו הייתה חסרה לסלו וכנראה לכולנו אבל רק הוא ידע לתת לתחושה הזו מילים...

הדברים כאמור הגיעו ללבי אבל גם להכרתי. באותו השבוע פניתי במכתב למפקד פיקוד הדרום וסיפרתי לו את הסיפור הפלוגתי ואת דבריו של סלו. התבקשתי לצרף המלצה ופניתי למי שהיה סגן מפקד האוגדה שלנו במלחמה ג'קי אבן. ג'קי ביקש לחשוב  על הדברים אבל לאחר כמה שעות חזר אלי ולקח על עצמו את כתיבת ההמלצה.

לאחר כחודש נוסף קבלתי טלפון מלשכת האלוף המבשר לי כי האלוף טל רוסו החליט להעניק לפלוגה תעודת הערכה פלוגתית. ערב ראש השנה נקראנו לאולם כנסים באשקלון שאליו הוזמנו כל קציני המילואים של הפיקוד ובמעמד האלוף וקציני מטה הפיקוד קבלנו בהתרגשות רבה את התעודה. נציגי הפלוגה לקבלת התעודה מהאלוף היו סלו שושן וגיורא נאור שאת סיפור גבורתו במלחמה הבאתי בסרט "כעוף החול".

ועכשיו עומדים אנו ארבעים שנה לאחר אותה מלחמה קשה שחווינו וכפי הנראה מהקשות שהיו לעם ישראל ומנסים לסכם ולהיזכר. שאול גרינברג ידידי עמל רבות להוצאת ספר אלקטרוני זה המהווה יד זיכרון לחברנו שנפלו בקרבות. שאול בנפש אומנותית ובתחושת שליחות עמוקה הכין את הספר הזה שרק למשמע המוזיקה שלו עובר רטט בלב. אני ממלא את מצוותו בכותבי מילים אלו.

הנביא ירמיהו כתב: "כי מדי דברי בו זכור אזכרנו עוד" ומשמעות הדברים בעיני שהדיבור והזיכרון משמשים בערבוביה. כאשר אנו מדברים וכותבים על מישהו אנו נזכרים בו ובכך מנציחים את זכרו. המשורר פרופ' יוסי גמזו כתב בפואמה שלו Moriar Non Omn :

"רַק בְּמוֹתו שֶל הַזּוֹכֵר תִּכְבֶּה גַם אֵש הַזִּכָּרוֹן,

רַק בִּגְוִיעַת זִכְרוֹן הַמֵּת בַּחַי מִמֶּנּוּ

יָמוּת הַמֵּת וְזֶה יְהֵא אָכֵן מוֹתוֹ הָאַחֲרוֹן

שֶל הַזָּכוּר בְּלֵב זוֹכְרוֹ שֶכְּבָר אֵינֶנּוּ."

אנו כואבים את האובדן של חברינו בגיל כל כך צעיר. לרובנו בנים ובנות ורובם בגיל המבוגר יותר מחברנו בעת שנפלו במלחמה. לחלקנו נכדים וכאב גדול בלבנו על שחברנו שנפלו לא זכו לכל מה שיש לחיים להציע.

זיכרונם נצור בלבנו תמיד

ספר הזכרון: 

לפתיחה של הספר על מסך מלא (חובה) לחץ על האיקון השלישי משמאל (ריבוע עם שני חיצים אנכיים)




 
 


הוספת תגובה
  מגיב אנונימי
שם או כינוי:
חסימת סיסמה:
  זכור אותי תמיד במחשב זה

כותרת ראשית:
אבקש לקבל בדואר אלקטרוני כל תגובה לטוקבק שלי
אבקש לקבל בדואר אלקטרוני כל תגובה למאמר הזה