מוני – ארבעים וארבע שנים אחרי המלחמה, חמש שנים מהליכתו

עפר דרורי בתוך: אתר גדוד 79, נובמבר 2017 06.11.2017 09:11
מוני ניצני

מוני ניצני


(292) מוני – ארבעים וארבע שנים אחרי המלחמה, חמש שנים מהליכתו. דברים שנאמרו באזכרה לזכרו בנובמבר 2017 בהר הרצל בירושלים.



ושוב אנחנו כאן נפגשים כדי לתת כבוד אחרון למוני גיבור ישראל ולרעייתו תבדל לחיים ארוכים תלמה.

בשבוע שעבר סיימתי לקרוא ספר חדש שיצא על מלחמת יום הכיפורים ששמו: מי שישרוד – שיספר!  כתב את הספר ד"ר דן פלג שהיה הרופא של מעוז "מפצח" בגזרה הדרומית של תעלת סואץ. מעניין שעדיין יוצאים ספרים חדשים על המלחמה ועוד יותר מעניין שהמחבר בחר במשפט ששמענו כמותו מניצולי שואה (מי שישרוד - שיספר).

בספר מתאר פלג את הקרבות הקשים ביומיים הראשונים, את הפצועים, את ההרוגים עד שתש הכוח והם נאלצו ללכת בשבי המצרי. החלק הראשון בספר מוקדש לתקופה שלפני המלחמה, הרופא המילואימניק הגיע "לעשות חיים ולתפוס שלווה" על גדות התעלה והשלווה הפכה למהפכה. פלג מתאר את דיווחי התצפיתנים על הנעשה בצד המצרי של התעלה, על ההתעלמות של דרגי האוגדה והפיקוד מהמידע וגם על חוסר ההבנה של מפקדי גדוד הטנקים שהמוצב היה בגזרתם.

ואני שקראתי את הספר לא יכולתי שלא לחזור ולהיזכר בהחלטות ובמעשים של מוני שהיה כפי הנראה המג"ד היחיד בסיני שהבין שפנינו למלחמה ופעל בהתאם. יש מצבים בהם מפקדים רואים את המציאות אחרת מעמיתיהם, יש מצבים בהם מפקדים מתריעים למפקדיהם אבל נדירים המצבים שמפקדים פשוט פועלים. מתעלמים מכל ההנחיות, פועלים עפ"י הבנתם ולא חוששים שהחלטתם תביא לקיצה את מסלולם הצבאי.

בכמה מלחמות כבר היינו שהבודדים העזו ושינו את פני המערכה. מוני לא שינה את פני המערכה אבל הוא דאג לכך שבממלכתו, גדוד 79 יתנהגו כאילו פרצה מלחמה. גדוד 79 היה הגדוד היחיד במרחבי סיני ואולי גם ברמת הגולן שמפקדו הבין שמלחמה בפתח והוציא את חייליו יחד עם רק"ם הגדוד לשטח תחת רשתות הסוואה וכל זה שלושה ימים לפני פרוץ המלחמה. מי יודע בפני איזה משפט צבאי היה מוני נדרש לעמוד? ואני החייל הפשוט שאחרי עשרות שנים נוצר ביננו קשר פשוט שאלתי אותו "איך ידעת?" ומוני ענה בקולו השלו "הייתי בסיור בתעלה לקראת ירידת הגדוד לתעלה. הרמתי משקפת לעיניים וראיתי את כל הצבא המצרי מולי, מה יש להבין?

ואת השאלה הזו אני ורבים אחרים שואלים את אלה שנדרשו להערכה, את אלה שהתעלמו מכל המידע ביהירותם, שגם אחרי ארבעים שנה מעקמים את ההיסטוריה כדי ששמם ייזכר לטובה ולא לדיראון.

ומה הלקח הנדרש? להיות בכל הדרגים בעלי אומץ לב אזרחי, לעמוד מול הממונים עליך, להביע בקול וללא פחד ומורא את שאתה חושב, להיות מחובר לאמת שלך וגם להיות מוכן לשלם את המחיר.

מוני היה כזה, אינני יודע כמה נפשות הציל בעת שמטוסים מצריים הפציצו את מחנה הגדוד בצהרי כיפור ואנו חיילי הגדוד התבוננו בהם מחוץ למחנה בחניון יום תחת רשתות הסוואה.

מקומו של מוני ניצני שמור לו בשדרה המרכזית של גיבורי ישראל לא רק בשל עיטור הגבורה ועיטור המופת שזכה בהם אלא גם בשל הבנתו ומעשיו במלחמת יום הכיפורים בטרם פרצה.



הוספת תגובה
  מגיב אנונימי
שם או כינוי:
חסימת סיסמה:
  זכור אותי תמיד במחשב זה

כותרת ראשית:
אבקש לקבל בדואר אלקטרוני כל תגובה לטוקבק שלי
אבקש לקבל בדואר אלקטרוני כל תגובה למאמר הזה