ששת הימים של יונתן יבוק – בין מציאות לדמיון בחולות סיני

זהו סיפור חייו של יונתן יבוק, מלידתו עד מותו בחולות סיני ב-1973 במלחמת יום הכיפורים. יונתן יבוק הוא שם ספרותי שהמחבר נתן לאיתי ידעיה ממחלקה 3 בפלוגה י' מגדוד 79.

סיפורה של פלוגה י' במלחמה הוא השראה בלבד למחבר, מעין תפאורה של במה והמחבר כפי שכתב, אינו מחויב לדיוק ההיסטורי לא של סיפורה של הפלוגה ולא של פרטי נפילתו של יונתן (אתי).

המחבר איתר מסמך צבאי בו מפורטים ממצאי חוליית הנעדרים של צה"ל אשר אתרו את גופתו של איתי במאי 1974 בסיור שערכו בשטח וזאת בהתאם לנקודת הציון שנמסרה להם ע"י לוחמים שהיו בקרב עצמו ובהשתתפות מפקד הפלוגה שהתחפש לנהג חוליית האיתור. בקרב עצמו שהתקיים ב-6 באוקטובר 1973 נראו איתי ידעיה ומפקד הכיתה שלו נטע שפירא קופצים מהנגמ"ש במהלך התקלות עם חוליית קומנדו מצריות. החיפושים שנערכו במקום ע"י כוחות מהפלוגה באותו היום לא העלו דבר לצער כולם.

באותו מסמך מציין צוות האיתור שנמצאה במרחק מטרים ספורים מאיתי גם גופתו של חייל מצרי.

עיקר הספר הוא עלילה שהמחבר מניח שהתקיימה בן איתי הפצוע למצרי הפצוע אף הוא, בתחילה ירו אחד על השני מה שגרם לשניהם להיות פצועים ולאחריו ניסיון לתקשורת בין השניים כאשר מטרים ספורים מפרידים ביניהם. ניסיון שאין לו כל הוכחה שאכן התקיים, בתחילה זריקת פיסת נייר והחלפת שמות מאחד לשני וסופו היתקעותה של משאית אספקה מצרית בסמוך לאיתי הפצוע.

זהו ספר קשה לקריאה גם בכלל תוכנו וגם בגלל המחשבה שהכל היה יכול להסתיים אחרת. מלחמות, כידוע לכל מי שהשתתף בהן, זהו רע איום ונורא.  מי שכבר השתתף בהם לא יבחר ביוזמתו להשתתף בהם שוב ואנחנו כאן במדינה נדרשים פעם אחרי פעם להגן על עצמנו שוב ושוב גם כאשר אנחנו יודעים את המחירים.

הייתי ממליץ על הספר לקריאה על אף שאינו קל כמו שהמלצתי במשך שנים רבות לאנשים לקרוא את ג'וני שב משדה הקרב של דאלטון טרמבו המביא את סיפורו של חייל פשוט שנפצע קשה במלחמת העולם הראשונה. אני מחזיק בעותק שהודפס ב-1974 כנראה השנה בו נחשפתי לו לראשונה ורק עכשו אני שם לב לסמיכות השנה של מלחמת יום הכיפורים.

ההחלטה לקרוא או לא, שלכם, אם תרצו פנו למחבר paz@technion.ac.il

אם תרצו לקרוא את סיפור המלא וההיסטורי של פלוגה י' מגדוד 79 שזכתה בתעודת הערכה של מפקד פיקוד הדרום פנו להוצאה drorpublishing@gmail.com