חוק העיטורים בצבא ההגנה לישראל – השתלשלות היסטורית

עפר דרורי פורסם באתר הגבורה, דצמבר 2010 05.12.2010 03:51
חוק העיטורים בצבא ההגנה לישראל – השתלשלות היסטורית


(193) כידוע הוענקו צל"שים בצה"ל בהתבסס על פקודות מטכ"ל והחלטות מפקדים החל ממלחמת השחרור ועד אחרי מלחמת ששת הימים. לאחר מלחמת ששת הימים בשנת 1970 חוקק חוק העיטורים בצבא ההגנה לישראל ומאז הענקת הצל"שים נעשית עפ"י הכללים שנקבעו בחוק, בתקנות ובפקודות מטכ"ל הרלוונטיות. מטרת מסמך זה לסקור את ההשתלשלות ההיסטורית בחקיקת חוק העיטורים וכן המלצות לתיקון החוק בגרסתו הנוכחית.



חוק העיטורים בצבא ההגנה לישראל – השתלשלות היסטורית

עפר דרורי [1]

מבוא

כידוע הוענקו צל"שים בצה"ל בהתבסס על פקודות מטכ"ל והחלטות מפקדים החל ממלחמת השחרור ועד אחרי מלחמת ששת הימים. לאחר מלחמת ששת הימים בשנת 1970 חוקק חוק העיטורים בצבא ההגנה לישראל ומאז הענקת הצל"שים נעשית עפ"י הכללים שנקבעו בחוק, בתקנות ובפקודות מטכ"ל הרלוונטיות. מטרת מסמך זה לסקור את ההשתלשלות ההיסטורית בחקיקת חוק העיטורים וכן המלצות לתיקון החוק בגרסתו הנוכחית.

 

מלחמת השחרור והתקופה הצמודה לה

לפרסום רב זכו שנים עשר מקבלי עיטור "גיבור ישראל" בסיומה של מלחמת השחרור. המספר הקטן של מקבלי העיטורים נגזר מהחלטה אישית של ראש הממשלה דוד בן גוריון אשר דחה מסקנות של שתי וועדות צל"שים שהמליצו על מתן צל"שים ללמעלה מאלף לוחמים.

לצד דחייה זו יש לדעת שבמהלך המלחמה העניקו מספר מפקדים ציונים לשבח לחייליהם וזאת מתוקף החלטה מקומית שלהם ואם מתוך אימוץ נוהגים שהיו קיימים בצבאות זרים שמהם הגיעו לצה"ל. להערכתי מדובר על מאות צל"שים כאלה שמעמדם החוקי לא ברור היות ולא היה חוק או פקודה מטכ"לית בתחום. לדעתי האישית צל"שים אלה הם צל"שים לכל עניין ודבר היות והוענקו ע"י מפקדים על מעשי גבורה וזאת בהעדר הנחייה אחרת. גם פקודות מטכ"ל שפורסמו כמה שנים לאחר מכן התבססו על קריטריונים דומים שהיו בפני המפקדים בשטח בעת המלחמה. פירוט מלא של סוגיית הצל"שים ממלחמת העצמאות ניתן לקרוא במאמר "שנים עשר גיבורי ישראל לא היו לבדם". [2]

המלצה ראשונה למתן אותות הצטיינות הוגשה בדו"ח לסגן הרמטכ"ל מקלף ע"י סא"ל נחום שדמי שהיה ראש מחלקת הסגל במטכ"ל בתאריך 20 באוקטובר 1949 [3]. דו"ח הוועדה (שכללה את סא"ל מקלף, סא"ל אבידן וסא"ל שדמי) כלל התייחסות לכמה סוגי אותות עפ"י סדר חשיבותם:

אות דרג א', אות המפקד, אות דרג ב', אות דרג ג', אות דרג ד', אות שרות למופת, אות שרות מצוין, אות חלוצי טיס, אות מחתרת אוויר, תעודה. לא פורטו בדו"ח ההגדרות לאותות להוציא בנושא אחד בו המליצה הוועדה לאחד את האותות דרג ד', שרות למופת ושרות מצוין לאות אחד שיקרא "דרג ד' – אות האומץ". הגדרת "אות האומץ" של הוועדה היא [4]: "אות האומץ" יוענק לחייל על מעשה אומץ והקרבה בלתי מצוי שעשה, אם מתוך מלוי תפקיד, אם בנסיבות קרב ואם בנסיבות אחרות". מתוך המלצות הוועדה עולה כי הגדרת 10 האותות הייתה לפניה עוד לפני דיוניה. לא מצאתי מסמך המפרט את הגדרת האותות במסמך.  התרשמות לגבי דירוג האותות ניתן ללמוד מהיקף ההמלצות להענקת כל אות בסיום המלחמה:

דרג א' – 13, אות המפקד – 76, דרג ב' – 185, דרג ג' – 581, דרג ד', שרות למופת ושרות מצוין – 712 , חלוצי טיס ומחתרת אויר (הומלצו כנראה רק לאנשי חיל האוויר) – 87, תעודה – 50. מהמספרים ניתן לראות כי אות "דרג א'" הוא האות הגבוה ביותר והומלצו לו 13 לוחמים (שונה רק באחד מהמספר 12 שהוא מספרם של בעלי עיטור "גיבור ישראל"). שני האותות האחרונים יועדו על פי שמם לאנשי חיל האוויר בלבד.

דיון נוסף על מהות הצל"שים והקביעה למי להעניק אותם התקיים בוועדה שמינה סגן הרמטכ"ל האלוף מרדכי מקלף ב-1 בנובמבר 1949 [5]. הוועדה שחבריה היו סא"ל י. פונדק – יו"ר וסא"ל ע. נשרי וסא"ל ב. זיו חברים המליצה ב-27 בנובמבר 1949 על 10 האותות הבאים (האחרון הוא אות השתתפות במערכה):

א.      אות גבורה אישי בעד פעולה בשדר הקרב – בשלוש רמות

ב.      אות משימה בעד פעולה בשדה הקרב – בשתי רמות

ג.       אות שרות בעד פעולות בשדה הקרב או צמוד לו – בשתי רמות

ד.      אות קיבוצי – בעד פעולות בשדה הקרב

ה.     ציון לשבח – בעד פעולות בשדה הקרב או מחוצה לו

ו.         אות קוממיות – לכל משתתפי מלחמת הקוממיות

הוועדה המליצה להטיל על וועדה מיוחדת את קביעת השמות המתאימים לכל האותות וכן את צורתם וצבעם.

מבחינת דירוג האותות המליצה הוועדה על הדירוג הבא:

1.      אות הגבורה יינתן ע"י נשיא המדינה

2.      אות גבורה 2 , אות משימה 1 ואות השרות למופת יוענק ע"י שר הביטחון

3.      אות גבורה 3 , אות משימה 2 ואות שרות מצוין יוענק ע"י הרמטכ"ל

4.      ציון לשבח יפורסם בעיתון רשמי של המדינה

 

ניסיון ראשון למיסוד נושא הצל"שים

לאחר הענקת אות הגבורה לשנים עשר לוחמים בסיום מלחמת העצמאות עלה הצורך למסד את נושא הצל"שים בצה"ל ולשם כך הגיש לרמטכ"ל במאי 1953 האלוף צבי צור שהיה ראש אגף כוח אדם את המלצותיו [6]. עפ"י ההמלצות יש לחלק את ציוני השבח לשתי קבוצות:

1.      אותות בעד הישגים וגבורה שלא בשדה הקרב ולא מול פני האויב (4 סוגי אותות)

2.      אותות בעד גבורה בשדה הקרב ומול פני האויב 6 סוגי אותות)

האותות שהומלצו על פעולה בשדה הקרב הם:

1.      אות גיבור ישראל (אות הגבורה) – האות הגבוה ביותר יוענק לחייל אשר בשעת קרב ומול פני האויב ביצע מעשה החורג מגדר פעולות אשר עצם תפקידו בקרב זה מחייב ואשר חרף נפשו בעליל ובגלוי, ובמעשהו השפיע במישרין על מהלך הקרב.

2.      אות סגן הגבורה (מגן הגבורה) – יוענק לחייל אשר בשעת קרב ומול פני האויב ביצע מעשה גבורה בלתי רגיל תוך חירוף נפש ובמעשה זה השפיע במישרין על מהלך הקרב או על פקוח נפשם של המשתתפים בו.

3.      אות כוכב הגבורה – יוענק לחייל אשר בשעת קרב ולצרכי הקרב ומול פני אויב חרף את נפשו למעשה גבורה בלתי רגיל.

4.      אות הטיס – יוענק לחייל, המשרת בחיל האוויר ואשר גילה אומץ בעת פעולת טיסה קרבית תוך גילוי יוזמה, קור רוח ותבונה בלתי רגילים.

5.      אות סגן המשימה – יוענק לחייל בתפקיד עצמאי שביצע משימה בשדה הקרב בנסיבות וצורה בלתי רגילות, תוך גילוי התכונות הבאות (כולן, רובן או מספר מהתכונות בצורה בולטת ביותר) יזמה, מסירות, דייקנות, תבונה, קור רוח, תושייה, דבקות במטרה, שקול דעת והתמדה בלתי רגילים ובתנאי שמנהיגותו של החייל השפיעה על מהלך הקרב, מערכה או מלחמה או על פיקוח נפשם של המשתתפים בקרב.

6.      אות כוכב המשימה - יוענק לחייל בתפקיד עצמאי שביצע משימה בשדה הקרב בנסיבות וצורה בלתי רגילות, תוך גילוי התכונות הבאות (כולן, רובן או מספר מהתכונות בצורה בולטת ביותר) יזמה, מסירות, דייקנות, תבונה, קור רוח, תושיה, דבקות במטרה, שקול דעת והתמדה בלתי רגילים.

האותות שהומלצו על פעולה שלא בנסיבות קרב הם:

1.      אות האומץ – ניתן לחייל אשר תוך חירוף נפש גלה אומץ לב וגבורה לא מול פני האויב ולא בשדה הקרב. אות זה מוענק גם לאזרח.

2.      אות שרות למופת – יוענק לחייל אשר נוסף לגילוי יוזמה, משמעת, נאמנות ואחריות ללא דופי תרם ע"י שרותו תרומה רצינית להתפתחותו וביצורו של צה"ל.

3.      אות שרות מצוין – יוענק לחייל אשר גילה יזמה, מסירות, משמעת, נאמנות ואחריות ללא דופי פעמים מספר בין שגילוי התכונות הנ"ל בא לידי ביטוי בשדה הקרב, בין שהדבר אירע מחוץ לו.

4.      אות ציון לשבח –

א.      יוענק לחייל אשר הצטיין בהתמדה, נאמנות, יזמה, אומץ ומשמעת שלא בנסיבות קרב. אות זה ילווה ציון לשבח ע"י ראש המטה הכללי בפקודות מטכ"ל אשר יכלול את סיפור המעשה.

ב.      ציון לשבח ע"י דרג נמוך יותר כגון אלוף פיקוד יפורסם בפקודות השגרה. אם חייל צוין לשבח פעמיים ע"י אלוף הפיקוד הוא זכאי ל"אות ציון לשבח" כמפורט לעיל.

ביוני 1953 [7] חובר מסמך לדיון בנושא אותות הצטיינות בצה"ל הסוקר את הנהוג בתחום בצבאות מערביים וממליץ על צמצום האותות שמופיעים בהמלצתו של צבי צור ממאי 1953. עפ"י נייר המטה יהיו 5 אותות קרבים (גיבור ישראל, מגן הגבורה, כוכב הגבורה, סגן המשימה, כוכב המשימה) ו-2 אותות לא קרביים (שרות למופת ושרות מצוין). נקודה מעניינת נוספת עולה מהמסמך היא האפשרות למתן שמות עבריים לאותות כמו: מגן דוד בן ישי לאות הגבורה, מגן אלעזר המכבי לכוכב הגבורה, מגן יהושע בן נון למגן המשימה ומגן גדעון לכוכב המשימה.

דיון דומה לגבי שמות העיטורים בהתבסס על שמות היסטוריים או תנכיים התקיים בוועדת החוץ והביטחון בדיוניה בחוק העיטורים [8]. חלק מחברי הוועדה היו בעד שם סמלי תנ"כי לעיטורים וחלק אחר התנגד לשם מסוג זה גם בגלל חוסר הרצון להיכנס לדיון ולקבוע האם "יהודה המכבי היה גיבור גדול מדוד המלך". אגב, גם השם "גבורה" מול "עוז" עורר מחלוקת בהיבט הלשוני, האם גבורה היא מילה "חזקה" יותר מהמילה "עוז". בסופו של דבר נפל הרעיון ברוב של 5 כנגד 1 (ח"כ י. רפאל).

בתאריך 20 ביוני 1954 הגיש היועץ המשפטי של משרר הביטחון – משה נכט, הצעת חוק ליועץ המשפטי לממשלה [9].

עפ"י הצעת החוק יוגדרו ששה עיטורים לארבעה סוגים של עיטורים:

א.      עטורי גבורה

1.      עטור גיבור ישראל – יינתן עבור מעשה גבורה עילאי שנעשה בשדה הקרב ובשעת הקרב מול פני האויב, תוך חירוף נפש.

2.      עטור גיבור חייל – יינתן עבודה מעשה גבורה בלתי רגיל שנעשה בשדה הקרב מול פני האויב, תוך חירוף נפש

 

ב.      עטורי אומץ

1.      עטור כוכב העוז – יינתן עבור מעשה שנעשה תוך מילוי תפקיד קרבי, באומץ לב או תוך גילוי מרבית התכונות הבאות: יוזמה, תושייה, קור רוח ודבקות במטרה.

2.      עטור החלוץ – יינתן עבור מעשה שנעשה באומץ לב תוך חירוף נפש.

 

ג.       עטור השרות

1.      עטור השרות המצוין – יינתן עבור שירות שנעשה תוך כדי גילוי מרבית התוכנות הבאות: משמעת, אחריות, מסירות, נאמנות ויוזמה.

 

ד.      עטור הזיכרון

1.      עטורי הזיכרון למיניהם ייקבעו מדי פעם בפעם, על ידי שר הביטחון לציון, מערכות קרב, מבצעים או פעולות צבאיות, ויוענקו לאלה שהשתתפו בהם.

עוד בהצעת החוק הוצעו כמה דברים נוספים:

1.      עטור גיבור חייל יוכל להינתן בשל מעשה או שירות של אזרח.

2.      עטור גיבור ישראל יימסר לזוכה בו ע"י נשיא המדינה, עטור גיבור חייל יימסר ע"י שר הביטחון, יתר העטורים ימסרו ע"י הרמטכ"ל.

3.      צורפו דוגמאות למעשי גבורה לעטורים השונים.

 

בתאריך 9 בדצמבר 1954 הוגשה לראשונה הצעת חוק שנועדה להסדיר את נושא העיטורים בצה"ל [10]. עפ"י ההצעה היו מיועדים להיות ששה סוגי עיטורים.

1.      עיטור גיבור ישראל – יוענק על מעשה גבורה עילאי, שנעשה בשדה הקרב מול פני האויב, תוך חירוף נפש.

2.      עיטור גיבור חיל – יוענק על מעשה גבורה בלתי רגיל שנעשה בשדה הקרב תוך חירוף נפש.

3.      עיטור העוז – יוענק על מעשה שנעשה אגב מילוי תפקיד קרבי, באומץ לב או תוך כדי גילוי מרבית תכונות אלה: יוזמה, תושייה, קור רוח ודביקות במטרה.

4.      עיטור האומץ – יוענק על מעשה שנעשה במסגרת צבא ההגנה לישראל באומץ לב, תוך חירוף נפש.

5.      עיטור השירות המצוין – יוענק על שירות שנעשה תוך כדי גילוי מרבית תכונות אלה: משמעת, אחריות, מסירות, נאמנות ויוזמה.

6.      עיטור זיכרון – יוענק על השתתפות במערכת קרב, במבצע או בפעולה צבאית שלציונם קבע שר הביטחון את העיטור.

החוק שנדון בכנסת הגיע לקריאה שנייה ובסופו של דבר לא התקבל.

פקודות מטכ"ל

בהעדר חוק פורסמה בתאריך 1 במרץ 1955 פקודת מטכ"ל 33.0807 – ציון לשבח [11], שקובעת את הכללים למתן צל"ש ביחידות הצבא. עפ"י הפקודה ציון לשבח יכול לבוא לידי ביטוי בכמה אופנים:

1.      ציון לשבח בפקודת שגרה תוך הקראת ציון השבח במסדר. [12]

2.      ציון לשבח בפקודת מפקדה ממונה. [13]

3.      ציון לשבח ע"י ראש אגף, אלוף פיקוד, מפקד חיל אויר,מפקד חיל הים, מפקד גיסות שריון והקראת ציון השבח במסדר (בדומה לצל"ש אלוף הנהוג היום).

4.      ציון לשבח ע"י הרמטכ"ל (בדומה לצל"ש רמטכ"ל הנהוג היום).

5.      מכתב אישי מהמפקד בנוסף לציון לשבח אם ימצא המפקד לנכון לעשות זאת.

עוד פורטו בפקודה נהלי ההמלצה וכללי הטקס.

חוק העיטורים הנוכחי

ב-7 ביולי 1969 הוגשה הצעת חוק לכנסת "חוק העיטורים בצבא ההגנה לישראל, תשכ"ט – 1969" [14]

עפ"י הצעת החוק הוגדרו שלושה סוגי עיטורים:

1.      עיטור הגבורה – יוענק בשל מעשה גבורה עילאית שנעשה בעת לחימה מול פני האויב, תוך חירוף נפש.

2.      עיטור העוז – יוענק בשל מעשה גבורה שנעשה במילוי תפקיד קרבי תוך חירוף נפש.

3.      עיטור המופת – יוענק בשל מעשה שנעשה באומץ לב והוא ראוי לשמש מופת.

עוד קובע החוק אותות מערכה לציון השתתפות במלחמה, במערכה או בקרב.

ניתן לראות שמספר העיטורים צומצם משישה בהצעת החוק הראשונה בשנת 1954 לשלושה בהצעת החוק השנייה משנת 1969. ההצעה לעיטור הזיכרון בהצעה הראשונה הוסבה לאות מערכה בהצעה השנייה.

בסעיף 17 בהצעת החוק נקבע כי הוראות החוק יחולו על מעשה שנעשה אחרי יום כ"ה באייר תשכ"ז (4 ביוני 1967) ואולם מי שעד אותו היום זכה לציון לשבח ע"י הרמטכ"ל, מותר להעניק לו על אותו מעשה עיטור הגבורה (וכמובן עיטור נמוך יותר). בנוסף כל 12 החיילים שזכו בסיום מלחמת השחרור ב "אות גיבור ישראל" יוענק להם עיטור הגבורה עפ"י החוק.

משמעות סעיף זה שכל מי שקיבל צל"ש מח"ט או צל"ש אלוף לפני פרוץ מלחמת ששת הימים יישאר בצל"ש המקורי שקיבל ומקרהו לא יובא לדיון בפני הוועדה שהייתה עתידה להתכנס כדי להחליט איזה עיטור יקבל כל חייל אם בכלל מאלה שזכו לצל"ש רמטכ"ל עד פרוץ מלחמת ששת הימים.

נושא זה יוזכר בהמשך כבעייתי היות והוא מקפח את בעלי צל"ש האלוף וצל"ש המח"ט מלפני מלחמת ששת הימים לעומת בעלי צל"ש דומה ממלחמת ששת הימים ועד 1970 עת התקבל החוק. בעלי צל"ש אלוף מששת הימים נבחנו וחלקם הומרו לעיטור ואילו בעלי צל"ש אלוף לפני פרוץ מלחמת ששת הימים לא הובאו כלל לדיון בפני הוועדה.

מעניינת במיוחד התייחסות נציג צה"ל בדיוני וועדת חוץ ובטחון שדנה בהצעת החוק. האלוף ש. אייל אמר בדיון בהתייחס לכיסוי הרטרואקטיבי של החוק את הדברים הבאים: "בקשר לכיסוי הרטרואקטיבי – החוק מדבר על כך בפירוש, וכוונתנו בהחלט לדון בכל הציונים לשבח מיום שהונהגו, ואשר יש לגביהם חומר מבוסס בכתב, ועליהם תמליץ ועדה מיוחדת בפני הרמטכ"ל או שר הביטחון" [15]. יש לציין שבפועל החוק שהתקבל מתייחס רק לבעלי ציון לשבח של הרמטכ"ל שניתנו לפני פרוץ מלחמת ששת הימים ולא כלל בעלי הצל"שים. יתר על כן אומר האלוף אייל בוועדה כי ידונו בוועדה צל"שים "ואשר יש לגביהם חומר מבוסס בכתב". בפועל בידי הוועדה הייתה רשימה של 78 צל"שים של אלוף ומח"ט שלא דנו בהם היות ולא היו בתחולת החוק [16].

אף שהשקעתי מאמצים רבים לא הצלחתי למצוא בדיוני הוועדה [17] מה גרם להגדרה המצמצמת של החוק בכל הקשור לבעלי צל"ש אלוף וצל"ש מח"ט שלפני מלחמת ששת הימים בכל הקשור לזכאותם לבחינה של הוועדה לקבלת עיטור במקום הצל"ש. לדעתי יש מקום שהצבא יבקש שינוי בחקיקה לגבי סעיף זה היות והוא עושה עוול שאינו הגיוני ואין לו סיבה עם כמאה וארבעים לוחמים (על הפער בין מספר זה למספר 78 שהוזכר קודם לכן אתייחס בהמשך המאמר). יתר על כן כפי שכבר כתבתי, נציג הצבא בוועדת חוץ ובטחון התחייב כי בוועדת ההמרה ידונו על הצל"שים שניתנו ולא רק חלקם.

הצעת החוק נידונה בכנסת בקריאה ראשונה [18] ואושרה לאחר דיון בקריאה שנייה ושלישית בתאריך 20 באוקטובר 1970 [19].

בחודש יוני 1970 מינה הרמטכ"ל חיים בר לב וועדה לבחינת כלל הצל"שים שהוענקו מקום המדינה ועד יום כינוס הוועדה לדיון ולסיווג מי מהצל"שים המוגדרים על פי החוק ראויים להיות זכאים גם לעיטורים ולאיזה עיטור. יו"ר הוועדה היה אלוף יצחק חופי והחברים בה היו בנוסף לחופי תא"ל אברהם מנדלר ואל"מ פנחס להב. הוועדה אספה מידע על כלל הצל"שים שהוענקו ובררה מתוכם על הסף את כל הצל"שים שהחוק החדש לא חל עליהם. עפ"י הגדרת החוק הרשימה הזו כללה את כל מקבלי הצל"שים הנמוכים מצל"ש רמטכ"ל מקום המדינה ועד ערב מלחמת ששת הימים ובפועל את כל בעלי צל"ש מח"ט וצל"ש אלוף. יש לזכור כי צל"ש מאו"ג ניתן בשלב מאוחר יותר כאשר דרגת תא"ל אושרה כדרגה תקנית בין אל"מ לאלוף. [20]

ברשימה המתפרסמת כאן לראשונה נמצאים שבעים ושמונה חיילים שזכו כאמור לצל"ש אלוף וצל"ש מח"ט והמקרה שלהם כלל לא נידון בפני הוועדה בגלל תחולת החוק. המחקר שלי בנושא הצל"שים שנערך בשנים האחרונות איתר לפחות שישים (!) צל"שים נוספים של אלוף או מח"ט אשר ניתנו בתקופה שבין מלחמת השחרור לבין מלחמת ששת הימים ולא הובאו כלל בפני הוועדה אפילו לא ברשימת השבעים ושמונה. תמוהה העובדה שאפילו בפני וועדה כל כך מכובדת שאמורה הייתה לעשות "סדר" בכל נושא הצל"שים בצה"ל לא הוצג המידע במלואו [21] מן הסתם מחוסר ידע ומשימור חסר של מורשת הגבורה של צה"ל תופעה שנתקלתי בה בצורה חמורה יותר בשנים מאוחרות יותר.

לרשימת שבעים ושמונת החיילים אשר קיבלו צל"ש אלוף או מח"ט מתום מלחמת העצמאות ועד תחילת מלחמת ששת הימים ראה נספח מספר 1.

הוועדה בראשות האלוף חופי הגישה את המלצותיה בתאריך 30 בדצמבר 1970 [22]. חלוקת העיטורים הראשונה נעשתה באפריל 1973. יש להזכיר גם את הוועדה של האלוף (במיל.) אפרים בן ארצי שעסקה במשך כשלוש שנים בנושא צורת העיטורים וניהלה 26 ישיבות עבודה. המלצות הוועדה הוגשו לשר הביטחון משה דיין ואושרו ע"י הממשלה בתאריך 28 בינואר 1973.

לאחר כניסתו לתוקף של חוק העיטורים לחיילי צבא ההגנה לישראל ב-20 בינואר 1970 קיבל החוק עוד שני תיקונים.

התיקון הראשון לחוק התייחס למתן אותות מערכה לא רק לחיילים אלא גם לשוטרים, סוהרים ועובדי שרותי הביטחון הממלכתיים. התיקון הראשון לחוק התקבל ב-27 לפברואר    1975 [23].

התיקון השני לחוק התייחס לאפשרות הענקת עיטור לא רק לחייל כבודד אלא גם ליחידה צבאית מה שמכונה היום עיטור יחידתי. התיקון השני התקבל ב-17 בדצמבר 1979 [24]. יש לציין שהענקת צל"שים יחידתיים הייתה נהוגה בצה"ל שנים רבות לפני התקבל החוק ותיקון 2 אליו. המקרה המפורסם ביותר הוא הצל"ש שניתן לפלוגת טנקים א' מגדוד 82 במבצע קדש על חלקה בכיבוש מוצבי סכר הרועפה המצריים [25]. מפקד הפלוגה היה רס"ן משה בר-כוכבא (בריל) לימים אלוף בצה"ל. בר כוכבא קיבל את עיטור העוז באופן אישי על חלקו בקרב זה [26].

תיקון שלישי [27] הוגש לכנסת בתאריך 22 בנובמבר 2005 ועיקרו מתן האפשרות להענקת עיטור גם לאזרחים ולא רק לחיילים או לשוטרי מג"ב הפועלים בהנחיה ובתיאום עם הצבא. הצעת תיקון זו עברה קריאה ראשונה אבל הטיפול בה הופסק והיא לא התקבלה. יש לציין שגם במקרה זה נהוג בצה"ל להעניק צל"שים לאזרחים על מעשי גבורה. דוגמא יפה למקרה כזה הם שני צל"שים שונים שהוענקו לאזרח עוזי צור. בפעם הראשונה על חלקו בחילוץ טרקטור תחת אש סורית בעת הקרב על השליטה בשטחי העיבוד מזרחית לכנרת בתחילת שנות השישים [28] ובפעם השנייה על חלקו בהשתלטות על חוליית מחבלים שפרצה לקיבוץ שמיר בשנת 1974 [29]. גם האזרח אוריאל חפץ קיבל צל"ש על חלקו בחילוץ ילדים מפיגוע המחבלים במעלות בשנת 1974 [30].

 

תקנות לחוק

בנוסף לאורך השנים התקבלו תקנות לחוק שעיקרן ענייני נוהל:

1.      הזכאים לקבל עותק של העיטורים כאשר בעל העיטור אינו בחיים.

2.      אופן ענידת העיטורים.

3.      עדכון הזכאים לאותות מערכה לאחר מלחמות (מערכת שלום הגליל, מלחמת יום הכיפורים, מלחמת לבנון השנייה, אות מלחמת ההתשה).

 

הענקת צל"שים (בשונה מעיטורים)

הענקת הצל"שים בשונה מעיטורים מבוססת על פקודת מטכ"ל ולא על חוק העיטורים והצל"שים. כידוע בתום כל מלחמה או מבצע רשאים מפקדי צה"ל להמליץ על חייליהם שהצטיינו בקרב בצורה חריגה לציון לשבח. ההמלצות מועברות ע"י המפקדים לוועדת צל"שים פיקודית שבפניה נידונות ההמלצות השונות והוועדה מחליטה לאחר גביית עדויות ודיון אלה מההמלצות לקבל ואלה לדחות. ההמלצות שהוועדה מחליטה לקבל מלוות בהמלצת הוועדה לסוג הצל"ש עד לצל"ש אלוף. סבורה הוועדה שהמעשה שהובא בפניה ראוי לצל"ש או לעיטור המוענק ע"י הרמטכ"ל תעביר הוועדה הפיקודית את המלצותיה לוועדה  מטכ"לית. אישור לצל"שים עד לצל"ש אלוף יינתן ע"י הרמטכ"ל. במקרה והוועדה המטכ"לית לצל"שים תמצא את המעשה כראוי לעיטור המופת או העוז, תובא ההמלצה בפני הרמטכ"ל לאישור. מצא הרמטכ"ל כי המעשה ראוי לעיטור הגבורה, יעביר הרמטכ"ל את המלצותיו לשר הביטחון אשר יחליט אם לאשר את עיטור הגבורה אותו הוא גם מעניק. במרבית המקרים הרמטכ"ל מאשר את עבודת הוועדה. [31]

 

תיקון מועט של העוול ההיסטורי

כאמור שבעים ושמונה לוחמים שקיבלו צל"שים מקום המדינה ועד למועד פריצת מלחמת ששת הימים לא נידונו כלל בפני הוועדה בגלל היותם מחוץ לתחולת חוק העיטורים מצב אשר יצר השכחת מעשיהם לאורך שנים ומעשי הגבורה שלהם לא ידועים וכמעט שאינם מוכרים גם בתוך הצבא עצמו. מטרת סעיף זה להביא מקצת מסיפורי הגבורה של שבעים ושמונת הלוחמים וכן מקצת מסיפורי הגבורה של יתר שישים הלוחמים שאיתרתי במהלך המחקר ושסיפורם נשכח אפילו מעיני חברי וועדת חופי. תיקון מלא של העוול ההיסטורי יתקיים כהצעתי בדברי הסכום כאשר ישונה סעיף 20 בחוק העיטורים וכל מקרי מאה וארבעים הגיבורים ידון כפי שדנו בוועדת חופי בחבריהם שהיו בתחולת החוק. פירוט מלא של מעשה הגבורה ניתן לקבל באתר הגבורה מתוך ההפניות בנספח 1 ו-2 למאמר.

אליהו אביבי ושלמה אבכזר קיבלו את צל"ש מפקד חיל הים בשנת 1961 על חלקם בחילוץ דייגים ישראלים בכנרת מאש סורית.

יעקב אבן ושחר חייק קיבלו את צל"ש אלוף פיקוד הצפון בשנת 1962 על חלקם בכיבוש המוצב הסורי נוקייב בעת מבצע "סנונית".

רס"ן לואי בורנשטיין ז"ל, טוראי יהודה פורת ז"ל, רב"ט חיים עובדיה, רב"ט שלמה משה, טוראי יעקב אהרונוביץ', טוראי אמיר קנטר וטוראי יהושוע פופר קיבלו את צל"ש אלוף פיקוד הצפון בשנת 1964 על חלקם בקרב על מוצב תל דן הישראלי. במהלך הקרב נהרגו או נפצעו כל הלוחמים.

האזרח דרורי בורלא קיבל את צל"ש אלוף פיקוד צפון בשנת 1963 על חלקו בחילוץ פצועים תחת אש סורית בעת שחרש את שדות קיבוץ דן.

ישעיהו בירנבאום, מאיר ליזרוביץ וגבריאל ברנט קיבלו את צל"ש מפקד חיל הים בשנת 1966 על התנהגותם בעת התקפת מטוס סורי על ספינתם בכנרת.

שמעון בן שושן קיבל את צל"ש מפקד גייסות שריון בשנת 1964 על חלקו בקרב מול טנקים סוריים בגזרת נוחיילה וגזרת דן.

פנחס ברג קיבל את צל"ש אלוף פיקוד הצפון בשנת 1967 על חלקו בלחימה יעילה מול תותחי האויב הסורי וכן על חלקו בחילוץ פצועים מצוות התותח שנפגע.

אליהו גרטלר קיבל את צל"ש אלוף פיקוד הצפון בשנת 1963 על חלקו באבטחת עובדים תחת אש סורית.

הרופא אריה דורסט קיבל את צל"ש אלוף פיקוד הצפון בשנת 1961 על ביצוע ניתוח חירום מסוכן ללא אמצעים רפואיים בפצוע תאונת דרכים, ניתוח שהציל את חיי הפצוע.

זאב הולצמן ושמסי עבדאלשך קיבלו את צל"ש אלוף פיקוד הדרום בשנת 1961 על תושייתם בקרב עם מסתננים מסיני.

שלום כהן קיבל פעמיים צל"ש אלוף פיקוד הצפון על חלקו בהשמת טנקי אויב סוריים בקרבות בשנת 1964 ו- 1965.

האזרח עוזי צור קיבל את צל"ש אלוף פיקוד הצפון בשנת 1961 על חלקו בחילוץ טרקטור תחת אש סורית.

חיים רוטקופף קיבל את צל"ש אלוף פיקוד המרכז בשנת 1957 על חלקו בקרב במבצע שומרון.

אברהם פרלס וחיים זילברמן קיבלו את צל"ש מפקד חיל האוויר בשנת 1957 על חלקם בחילוץ חייל שנפל בנקיק ליד מצדה.

אהרון סרגוסי קיבל את צל"ש אלוף פיקוד הצפון בשנת 1960 על שחילץ חייל תחת אש בגזרת תל קציר.

יונה ניסן קיבל את צל"ש מפקד חיל הים על התנהגות למופת בעת פציעה בהיותו איש צוות צוללת במהלך צלילה.

עודד נגבי קיבל את צל"ש מפקד חיל האוויר בשנת 1959 על חלקו בפינוי פצצות ממטווח חיל האוויר.

 

 

 

 

 

 

סיכום

חוק העיטורים בצה"ל הוא לדעתי חוק טוב שנותן פתרון לצורך הקיים כבר שנים רבות. ראוי שהחוק יתוקן בכמה מישורים:

1.      סעיף 20 המקפח את כל בעלי צל"ש אלוף ומח"ט מתום מלחמת השחרור ועד מלחמת ששת הימים. ראוי היה שגם מקרים אלה (כמאה וארבעים במספר) ידונו בוועדה אשר תחליט האם יש מקום להמיר את הצל"ש שלהם לעיטור כפי שנעשה בבעלי צל"ש אלוף ומח"ט ממלחמת ששת הימים ועד לשנת 1970.

2.      הענקת עיטור הגבורה צריכה לדעתי להיעשות ע"י נשיא המדינה כפי שהיה נהוג במלחמת השחרור לגבי עיטור "גיבור ישראל". יש עניין סמלי בו עיטור הגבורה הגבוה ביותר של מדינת ישראל מוענק ע"י הסמכות העליונה ביותר ברשויות  המדינה.

3.      הענקת עיטור העוז והמופת צריכה לדעתי להיעשות ע"י ראש הממשלה או שר הביטחון. אפשר שעיטור העוז יוענק ע"י ראש הממשלה ועיטור המופת ע"י שר הביטחון. יש בכך משום הרמת קרנו של העיטור.

4.      עיטורים יכולים להיות מוענקים גם לאזרחים כמוצע בתיקון 3 לחוק שטרם התקבל.

5.      יש מקום להגדיר בחוק גם את תחולתם של ציונים לשבח של הרמטכ"ל, אלופי הפיקוד, מפקדי אוגדות ומפקדי חטיבות ולא להתבסס על פקודות הצבא בלבד. ציונים לשבח הם הוקרה ברמה לאומית אף שהם ניתנים ע"י מפקדי הצבא, ראוי היה לדעתי שהכללים להענקתם יוגדרו בחוק ולא רק בפקודות הצבא.

6.      נראה לי שנכון היה להוציא מחוק העיטורים את כל עניין אותות המערכה ולייחד להם חוק נפרד. מכל מקום ובמאמר מוסגר אציין כי הגיע העת להכריז על תקופת האינתיפאדה כמלחמה ויש הטוענים כשתי מלחמות ולהימנע מהמחזה המביש בו מוכרזת מלחמה (מלחמת ההתשה) כארבעים שנה לאחר סיומה ואותות המערכה נשלחים ללוחמיה או לשארי בשרם בדואר [32].

7.      הכללת כל הצל"שים שהוענקו במהלך מלחמת השחרור ע"י מפקדים, בחוק ולא רק שנים עשר גיבורי ישראל כמפורט בחוק (סעיף 20 (א) (2) ).

8.      קביעה חד פעמית והכרה בכל מומלצי הצל"שים בסיום מלחמת העצמאות ע"י הוועדה הצה"לית שדנה במכלול מעשי הגבורה במלחמת העצמאות כצל"שים. הוועדה המליצה על כ- 1200 כראויים לצל"ש ברמותיו השונות, יש להמיר צל"שים אלה לצל"שים ועיטורים הנהוגים היום עפ"י קריטריונים שיקבעו. אין ספק שבראייה לאחור נעשתה טעות חמורה ע"י ראש המשלה בן גוריון במונעו חלוקת צל"שים בסיום המלחמה. הקביעה השרירותית כי יש להסתפק בשנים עשר עיטורים ("כמניין שבטי ישראל") עשתה עוול נוראי לגיבורים של מלחמה זו וגם למורשת הקרב והגבורה של צה"ל ומדינת ישראל. יתרה מזו, גם שנים עשר גיבורי ישראל נבחרו עפ"י קריטריון שהוכתב לוועדה הקובע כי מעשה גבורה יזכה לעיטור רק אם המערכה שבה קרה הסתיימה בניצחון. לדעת יו"ר הוועדה דווקא מעשה הגבורה העילאי ביותר שנעשה במלחמת השחרור קרה בקרב בו נכשל צה"ל ובגלל זה לא הוענק עיטור "גיבור ישראל" למיועד [33].


 

נספח מספר 1 - רשימת שבעים ושמונת החיילים אשר קיבלו צל"ש אלוף או מח"ט מתום מלחמת העצמאות ועד תחילת מלחמת ששת הימים ואותרו ע"י וועדת חופי.

מקבלי צל"שים שלא חל עליהם חוק העיטורים

משפחה             פרטי                                         קישור לדף הצל"ש באתר הגבורה

 

אביבי

אליהו

http://www.gvura.org/a343786-טר-ש-אליהו-אביבי

אבכזר

שלמה

http://www.gvura.org/a343785-רב-ט-שלמה-אבכזר

אבן

יעקב

http://www.gvura.org/a343479-סרן-יעקב-אבן

אהרונוביץ

יעקב

http://www.gvura.org/a343552-טוראי-יעקב-אהרונוביץ

און

אורי

http://www.gvura.org/a343858-_-אורי-און

בוברוב

אריה

http://www.gvura.org/a343824-רב-ט-אריה-בוברוב

בורלא

דרורי

http://www.gvura.org/a343844-אזרח-דרורי-בורלא

בורנשטיין

לואי חיים

http://www.gvura.org/a343547-רס-ן-חיים-לואי-בורנשטיין-ז-ל

בירנבאום

ישעיהו

http://www.gvura.org/a343828-טוראי-ישעיהו-בירנבאום

בן אברהם

עזר

http://www.gvura.org/a343559-רב-ט-עזר-בן-אברהם

בן בסט

יוחנן

http://www.gvura.org/a343481-סגן-ד-ר-יוחנן-בן-בסט

בן ציון

אפרים

http://www.gvura.org/a343842-רב-ט-אפרים-בן-ציון

בן שושן

שמעון

http://www.gvura.org/a343182-סרן-שמעון-בן-שושן

בר שלום

יגאל

http://www.gvura.org/a343446-סגן-יגאל-בר-שלום

ברג פייבל

פנחס

http://www.gvura.org/a4001-רב-ט-פנחס-פייבל-ברג

ברנט

גבריאל

http://www.gvura.org/a343839-סמל-גבריאל-ברנט

גאנם

נסים

http://www.gvura.org/a343838-רב-ט-נסים-גאנם

גוזלקר

ששון

http://www.gvura.org/a343821-טוראי-ששון-גוזלקר

גולזנטל

סמי

http://www.gvura.org/a343805-טר-ש-סמי-גולזנטל

גיל

בנימין

http://www.gvura.org/a343787-טוראי-בנימין-גיל

גרטלר

אליהו

http://www.gvura.org/a343820-רב-ט-אליהו-גרטלר

דורסט

אריה

http://www.gvura.org/a343811-סגן-ד-ר-אריה-דורסט

דנינו

יצחק

http://www.gvura.org/a343812-רס-ל-יצחק-דנינו

הולצמן

זאב

http://www.gvura.org/a343836-סג-מ-זאב-הולצמן

הלוי

אלון

http://www.gvura.org/a343482-רב-ט-אלון-הלוי

הרכבי

יהואש

http://www.gvura.org/a343480-רב-ט-יהואש-הרכבי

וישנבסקי

זלמן

http://www.gvura.org/a343557-סמל-זלמן-וישנבסקי

ונוגרד

משה

http://www.gvura.org/a343827-טוראי-משה-ונוגרד

ורדון

דניאל

http://www.gvura.org/a4116-סגן-דניאל-ורדון

זוהרט

ברוך

http://www.gvura.org/a343791-טוראי-ברוך-זוהרט

זיו ווזוביץ

משה

http://www.gvura.org/a343580-רב-ט-משה-זיו-ווזוביץ

זילברמן

חיים

http://www.gvura.org/a4103-טר-ש-חיים-זילברמן

חיים

מאיר

http://www.gvura.org/a343819-טוראי-מאיר-חיים

חייק

שחר

http://www.gvura.org/a343495-סגן-שחר-חייק

טופז

חיים

http://www.gvura.org/a343853-רב-ט-חיים-טופז

יוסף

יוחנן

http://www.gvura.org/a343288-רס-ן-יוחנן-יוסף

יזרעאלי

צבי

http://www.gvura.org/a4028-סמל-צבי-יזרעאלי

יצחקי

דב

http://www.gvura.org/a343825-רס-ן-דב-יצחקי

כהן

שלום

http://www.gvura.org/a343822-רב-ט-שלום-כהן

כהן

שלום

http://www.gvura.org/a343865-סמל-שלום-כהן

כרובי

אמנון

http://www.gvura.org/a343445-סג-מ-אמנון-כרובי

להר זינגר

רוז'י

http://www.gvura.org/a4113-רב-ט-רוז-י-להר-זינגר

לויט

נמרוד

http://www.gvura.org/a343792-סגן-נמרוד-לויט

לופו

זאב

http://www.gvura.org/a343799-טוראי-זאב-לופו

לזר

דוד

http://www.gvura.org/a343555-רב-ט-דוד-לזר-ז-ל

ליבו

יצחק

http://www.gvura.org/a343784-רב-ט-יצחק-ליבו

ליזרוביץ

מאיר

http://www.gvura.org/a343829-טוראי-מאיר-ליזרוביץ

מזיאד

יגאל

http://www.gvura.org/a343818-סגן-יגאל-מזיאד

מנגל

צבי

http://www.gvura.org/a343798-רב-ט-צבי-מנגל

מצא

יצחק

http://www.gvura.org/a242967-סג-מ-יצחק-מצא

משה

שלמה

http://www.gvura.org/a343546-רב-ט-שלמה-משה

נגבי

עודד

http://www.gvura.org/a343801-סגן-עודד-נגבי

ניסן

יונה

http://www.gvura.org/a343804-סמ-ר-יונה-ניסן

ניסנבוים

שמואל

http://www.gvura.org/a343558-סגן-שמואל-ניסנבוים

סיננברג

אפרים

http://www.gvura.org/a343790-טוראי-אפרים-סיננברג

סרגוסי

אהרון

http://www.gvura.org/a343802-סרן-אהרון-סרגוסי

עובדיה

חיים

http://www.gvura.org/a343550-רב-ט-חיים-עובדיה

עזרא

נסים

http://www.gvura.org/a343814-סמל-נסים-עזרא

עזרתי

יוסף

http://www.gvura.org/a48976-טוראי-יוסף-עזרתי-ז-ל

פוטש

ישראל

http://www.gvura.org/a343556-סרן-ישראל-פוטש

פופר

יהושע

http://www.gvura.org/a343551-טוראי-יהושע-פופר

פורת

יהודה

http://www.gvura.org/a343548-טוראי-יהודה-פורת-ז-ל

פלס

אריה

http://www.gvura.org/a343826-סג-מ-אריה-פלס

פרידלנד

דן

http://www.gvura.org/a343813-סגן-דן-פרידלנד

פרייז

יורם

http://www.gvura.org/a343780-סג-מ-יורם-פרייז

פרלס

אברהם

http://www.gvura.org/a4102-רב-ט-אברהם-פרלס

צוקר

עמוס

http://www.gvura.org/a343483-סמל-עמוס-צוקר

צור

עוזי

http://www.gvura.org/a343848-אזרח-עוזי-צור

קנטר

אמיר

http://www.gvura.org/a343549-טוראי-אמיר-קנטר

קסטל

יוסף

http://www.gvura.org/a343803-רס-ן-יוסף-קסטל

קסטל

מוריס

http://www.gvura.org/a343789-טוראי-מוריס-קסטל

רודולף

דן

http://www.gvura.org/a343823-סגן-דן-רודולף

רוטקופף

חיים

http://www.gvura.org/a4061-רב-ט-חיים-רוטקופף

שלם

עזגד

http://www.gvura.org/a343554-סמל-עזגד-שלם

שמסי

עבדאלשך

http://www.gvura.org/a343837-טר-ש-עבדאלשך-שמסי

שניידר

נח

http://www.gvura.org/a343835-טוראי-נח-שניידר-ז-ל

שריר

נדב

http://www.gvura.org/a343788-טר-ש-נדב-שריר

ששון

יחזקאל

http://www.gvura.org/a343816-סמל-יחזקאל-ששון

 

 

 


  

 

נספח 2 מקבלי צל"שים שחוק העיטורים לא חל עליהם ונשמטו מרשימות וועדת חופי להמרת צל"שים לעיטורים

מקבלי צל"שים שלא חל עליהם חוק העיטורים ולא הוצגו בפני הוועדה

משפחה

פרטי

קישור לאתר הגבורה

אבן

מנחם

http://www.gvura.org/a238869-_-מנחם-אבן

אבן אפשטיין

יעקב

http://www.gvura.org/a4782-סגן-יעקב-אבן-אפשטיין

אברהמי

יעקב

http://www.gvura.org/a343368-רב-ט-יעקב-אברהמי

אדלר

מאיר

http://www.gvura.org/a4790-טוראי-מאיר-אדלר

אודם

מנחם

http://www.gvura.org/a343754-רב-ט-מנחם-אודם

אלפנדרי

נסים

http://www.gvura.org/a173282-נסים-אלפנדרי

אפריגן

חיים

http://www.gvura.org/a343800-טר-ש-חיים-אפריגן

ארבלי

שלמה

http://www.gvura.org/a4781-רב-ט-שלמה-ארבלי

ארבלי

שלמה

http://www.gvura.org/a298037-סגן-שלמה-ארבלי

ארבלי

שלמה

http://www.gvura.org/a298038-רס-ן-שלמה-ארבלי

אריאלי

איתן

http://www.gvura.org/a4778-סג-מ-איתן-אריאלי

בן-נון

יונתן

http://www.gvura.org/a4791-טוראי-יונתן-בן-נון

בן ארי

יצחק

http://www.gvura.org/a4777-רס-ן-יצחק-בן-ארי

בנקובר

משה

http://www.gvura.org/a4788-סגן-משה-בנקובר

ברום

יואב

http://www.gvura.org/a240962-סגן-יואב-ברום

ברמן

יוסף

http://www.gvura.org/a4783-טוראי-יוסף-ברמן

ברנד

אפרים

http://www.gvura.org/a4067-סג-מ-אפרים-ברנד

גילה

אברהם

http://www.gvura.org/a343843-טר-ש-אברהם-גילה

גץ

אורי

http://www.gvura.org/a343757-רב-ט-אורי-גץ

גרטלר

אליהו

http://www.gvura.org/a343831-רב-ט-אליהו-גרטלר

דר

אשר

http://www.gvura.org/a343911-סרן-אשר-דר

הראל 

אורי

http://www.gvura.org/a4780-סגן-אורי-הראל

הראל (חביה)

נתן

http://www.gvura.org/a343669-סגן-נתן-הראל-חביה

הרלב

רפאל

http://www.gvura.org/a4104-סרן-רפאל-הרלב

הרשטיק

שלום

http://www.gvura.org/a343173-סמל-שלום-הרשטיק

ורדון

דניאל

http://www.gvura.org/a4115-טוראי-דניאל-ורדון

זכרוביץ

יצחק

http://www.gvura.org/a4066-סמל-יצחק-זכרוביץ

חיימוב

משה

http://www.gvura.org/a4792-סמל-משה-חיימוב

חסין

משה

http://www.gvura.org/a4065-טוראי-משה-חסין

טובלי

יהונתן

http://www.gvura.org/a343177-סמל-יהונתן-טובלי

טויב

אהרון

http://www.gvura.org/a343758-רב-ט-אהרון-טויב

טינברגר

אהרון

http://www.gvura.org/a4796-רב-ט-אהרון-טינברגר

כספי

מאיר

http://www.gvura.org/a343759-רב-ט-מאיר-כספי

לוי

בני

http://www.gvura.org/a343763-רב-ט-בני-לוי

לוי

גרשון

http://www.gvura.org/a343285-גרשון-לוי

מוסקוביץ

אברהם

 http://www.gvura.org/a4785-טוראי-אברהם-מוסקוביץ

מרקו

חיים

http://www.gvura.org/a4799-רב-ט-חיים-מרקו

משעלה

מוריס

http://www.gvura.org/a343796-רב-ט-מוריס-משעלה

נדל

חיים

http://www.gvura.org/a343581-סגן-חיים-נדל

סטמבלר

יונה

http://www.gvura.org/a4795-רב-ט-יונה-סטמבלר

סקלאי

שלמה

http://www.gvura.org/a343793-רב-ט-שלמה-סקלאי

סקלה

ניסן

http://www.gvura.org/a343760-רב-ט-ניסן-סקלה

עברי

דוד

http://www.gvura.org/a4105-סרן-דוד-עברי

עודד

שלמה

http://www.gvura.org/a4786-רב-ט-שלמה-עודד

עוזר

צור

http://www.gvura.org/a343830-אזרח-צור-עוזר

עלמני

שלמה

http://www.gvura.org/a4787-טוראי-שלמה-עלמני

פרידמן

ינאי

http://www.gvura.org/a343761-רב-ט-ינאי-פרידמן

פרנק

יצחק

http://www.gvura.org/a4784-סגן-יצחק-פרנק

צברי

דב

http://www.gvura.org/a4797-רב-ט-דב-צברי

צור

עוזי

http://www.gvura.org/a343831-רב-ט-אליהו-גרטלר

צלניקר

http://www.gvura.org/a4798-רס-ן-צלניקר

קולמן

יעקב

http://www.gvura.org/a4779-רב-ט-יעקב-קולמן

קולר

יוסף

http://www.gvura.org/a4063-רב-ט-יוסף-קולר

קלבו

ויקטור

http://www.gvura.org/a4793-טר-ש-וויקטור-קלבו

קפוסטה

מיכה

http://www.gvura.org/a4062-סגן-מיכה-קפוסטה

קרן

ישי

http://www.gvura.org/a4789-טוראי-ישי-קרן

קרץ

שמעון

http://www.gvura.org/a4794-טוראי-שמעון-קרץ

רדליך

חנוך

http://www.gvura.org/a239388-סמל-חנוך-רדליך

שפיגל

דוד

http://www.gvura.org/a4800-רב-ט-דוד-שפיגל

שפיגל

ניר

http://www.gvura.org/a343762-רב-ט-ניר-שפיגל

 

 

 



[1] הכותב חוקר את נושא הצל"שים כבר מספר שנים. בעל תואר שלישי בהשכלתו.

[2] דרורי, עפר, שנים עשר גיבורי ישראל לא היו לבדם, אתר הגבורה, ינואר 2009 http://www.gvura.org/a343249-שנים-עשר-גיבורי-ישראל-לא-היו-לבדם

[3] ראה: מסמך ממחלקת הסגל במטכל סימוכין: מס/4- 9/9 מ-20 באוקטובר 1949

[4] שם, עמוד 1.

[5] ראה: דו"ח הוועדה לאותו הצטיינות, אל סגן אלוף מרדכי מקלף סגן הרמטכל מתאריך 27 בנובמבר 1949.

[6] ראה: מסמך מטכל אכא, סימוכין 766 מתאריך מאי 1953 (ללא יום בחודש במקור)

[7] ראה: מסמך מטכל / אכא, תיק 599-100 מיוני 1953 (ללא יום בתאריך במקור)

[8] ראה פרוטוקול מס. 5 של וועדת חוץ ובטחון מתאריך 16.12.1969

[9] ראה: מסמך היועץ המשפטי למשרד הביטחון מתאריך 20 ביוני 1954 אל מזכיר הממשלה, היועץ המשפטי לממשלה, הממונה על החקיקה במשרד המשפטים, הממונה על התקציבים במשרד האוצר ואל היועצים המשפטיים של כלל משרדי הממשלה. בצמוד אליו מסמך משרד הביטחון בנושא "הצעת חוק – הצעת תזכיר" מתאריך 15 ביוני 1954.

[10] חוק העיטורים בצבא הגנה לישראל, תשט"ו-1954 – הצעות חוק, 220 מתאריך 9 בדצמבר

http://www.gvura.org/a343883-הצעת-חוק-העיטורים-19541954

[11] ראה: פקודות מטכל (תשט"ו), 1.2.1955 פקודה 33.0807

[12] יש לציין שמסדר בו הוקראו בעלי ציונים לשבח היה נהוג כבר במהלך מלחמת השחרור

[13] גם פעולה זו ננקטה כבר במהלך מלחמת השחרור בו חטיבה פרסמה מעשה גבורה שנעשה בגדוד מסוים. ראה לדוגמא סיפור הצל"ש של נתן איל מחטיבת כרמלי במלחמת העצמאות

[14] פרסום ברשומות – הצעות חוק, 845 מתאריך 7 ביולי 1969.

http://www.gvura.org/a343884vmg-הצעת-חוק-העיטורים-1969

[15] פרוטוקול מספר 5 מישיבת ועדת חוץ והביטחון מיום 16 בדצמבר 1969.

[16] רשימת 78 הצל"שים ראה נספח מספר 1.

[17] תודה ליו"ר וועדת חוץ ובטחון ח"כ צחי הנגבי ולשמואל לטקו מנהל הוועדה שאישרו לי לעיין בדיוני הוועדה שהיו חסויים עד לבקשתי.

[18] http://www.gvura.org/a343885-הצעת-חוק-העיטורים-דיון-בקריאה-ראשונה

[19] http://www.gvura.org/a343886-הצעת-חוק-העיטורים-דיון-בקריאה-שניה-ושלישית

[20] ברצוני להודות לארכיון צה"ל ומערכת הביטחון ולעומדת בראשו הגב' אילנה אלון אשר העניקו לי את האפשרות לעיין בחומר ארכיוני כחוקר מורשה לעניין צל"שים ועיטורים ובמהלך העיון גם לחשוף צל"שים רבים לא ידועים שחלקם נשמטו אפילו מרישומי הצבא. תודה מיוחדת ליפעת גליניק ארנון  שסייעה לי רבות באיתור המידע הרלוונטי למחקר שאני עורך.

[21] דוגמאות לצל"שים שניתנו ואינם ברשימת השבעים ושמונה ראה נספח 2.

[22] דו"ח וועדת חופי מתאריך 30 בדצמבר 1970, תיק 145-487/1985 בארכיון

[23] http://www.gvura.org/a343888-חוק-העיטורים-בצבא-ההגנה-לישראל-תיקון-1-תשל-ה-1975

[24] http://www.gvura.org/a343889-חוק-העיטורים-לצבא-ההגנה-לישראל-תיקון-2-תש-ם-1979

[25] http://www.gvura.org/a4029-צל-ש-יחידתי-פלוגה-א-גדוד-82-שריון

[26] http://www.gvura.org/a4493-רס-ן-משה-בר-כוכבא

[27] http://www.gvura.org/a343890-הצעה-לתיקון-3-לחוק-העיטורים-לצבא-ההגנה-לישראל-התשס-ו-2005

[28] http://www.gvura.org/a343848-אזרח-עוזי-צור

[29] http://www.gvura.org/a5222-אזרח-עוזי-צור

[30] http://www.gvura.org/a4157-אזרח-אוריאל-חפץ

[31] ראה פקודת מטכ"ל 33.0807 "עיטורים, ציונים לשבח, אותות הערכה ואותות הוקרה"

http://www.gvura.org/a343923-פקודת-מטכ-ל-33-0807-עיטורים-ציונים-לשבח-ואותות-הערכה-אוחזרה-30-8-2010

[32] לצערי תקופת האינתיפאדה טרם הוכרזה כמלחמה באופן רשמי אף שבמאפייניה היא מלחמה לכל דבר. נהוג לחלק תקופה זו לשתי תקופות משנה. האינתיפאדה הראשונה מ- 9 בדצמבר 1987 ועד 20 באוגוסט 1993 מועד חתימת הסכמי אוסלו. האינתיפאדה השנייה (אירועי גאות ושפל) התחילה ב-28 בספטמבר 2000 כאשר סיומה אינו ברור. יש המגדירים את סיומה במועד פרוץ מלחמת לבנון השנייה כלומר 11 ביולי 2006.

[33] הרחבה של מידע זה תפורסם בעתיד כסיכום שיחות עם יצחק פונדק שהיה יו"ר וועדת הצל"שים הצה"לית בתום מלחמת השחרור.




הוספת תגובה
  מגיב אנונימי
שם או כינוי:
חסימת סיסמה:
  זכור אותי תמיד במחשב זה

כותרת ראשית:
אבקש לקבל בדואר אלקטרוני כל תגובה לטוקבק שלי
אבקש לקבל בדואר אלקטרוני כל תגובה למאמר הזה