לאבא, יוסף דרורי חמש שנים לפטירתו, ינואר 2019
|
דברים שספרתי על אבא באזכרה האחרונה בינואר 2019
אבא נולד לזוג הורים צעירים מאוד ולידה ראשונה שלהם היתה של זוג תאומים, אבא ומשה ז"ל. אחריהם הגיעו עוד 6 אחים ואחיות שחלקם יבדלו לחיים ארוכים, וחלקם נפטרו בשנים האחרונות. כולם גודלו וגדלו לתפארת וזאת אני זוקפת לזכות המסירות והרצון של הוריהם לגדלם אך גם ליכולת של אבא למצוא את דרכו, ללמוד, להתפתח הן אישית/אישיותית והן מקצועית. את כל זאת עשה בכוחות עצמו, בצניעות ובשקט. התקדם בעבודה כאשר הוא מגדל משפחה, לומד בערבים ועובד בימים, בלי "לדרוך על גופות".
נדמה לי שלא ספרתי איך באחד האשפוזים שלו, כשהיה במצב די קשה, היה מאוד מוטרד מזה שאני נמצאת איתו בלילה בבית החולים. היה נדמה לו שמישהו עוקב אחרי ושוב ושוב ביקש שאלך הביתה כי מסוכן שם בשבילי.
לעיתים כשבאתי לבקר את ההורים בביתם, מצאתי אותו שקוע ומוטרד במחשבות. כששאלתי אותו מה הוא כל כך חושב? ענה לי "איך אפשר לעזור יותר לנכדים?"
כזה היה אבא.