לאבא יוסף דרורי ביום השנה האחד עשרה לפטירתו – ינואר 2025
ושוב חלפה שנה והמלחמה לא הסתיימה,
מידי יום אנחנו שומעים על עוד חללים,
וללב מתגנב החשש האם המחיר מוצדק, האם לא ניתן היה למנוע אותו.
במלחמות שאתה לחמת בהם אבא, הכל היה ברור
היה אויב מדינתי, אזרחים כמעט ולא היו מעורבים אבל בשנים האחרונות המחבלים נטמעים בין אזרחים, מאידך במלחמה הנוכחית גם האזרחים רצחניים ותומכי חמאס.
חשבנו שבניתם מדינה וחשבנו שהיא חזקה ומוכנה לכל התקפה
למדנו באוקטובר 2023 שזה לא המצב.
החיילים כמו פעם, נחושים ונלחמים, ללא מורא וללא פחד אבל ההנהגה לא מנהיגה, עסוקה בעצמה ובהישרדותה.
מוזר שדווקא כאשר אינך התחלתי להתעסק עם המלחמה החשובה בחייך, מלחמת השחרור
וכמו רבים אחרים לא שמעתי מספיק על החוויות שלך בעודך אתנו.
זו המציאות שבה אנו נזכרים להקשיב כאשר אין מי שיספר. אף שלמען היושר שמענו לא מעט.
השארת אחריך מורשת וזיכרונות וגם לחלק מהנכדים יש זיכרונות ממך.
חלקת הקברים של מלחמת חרבות ברזל נושקת לחלקת תש"ח ובמיוחד לחלקת הל"ה שפעם סיפרת לי שרק במזל לא נמנית עליהם.
נוח בשלום על משכבך והיה מליץ יושר למשפחה ולעם ישראל בשעתו הקשה.
הוספת תגובה