אמא, אהובה דרורי, דברי פרידה

אמא היקרה והאהובה שסבא מרדכי וסבתא מרים נתנו לה את השם "אהובה" וידעו למה.

כאשר נולד הנכד הראשון נוסף לך שם "סבתא אהובה".

היית אהובה על כל מי שהכיר אותך.

נולדת ב-1928 בירושלים כנינה לר' יואל משה סלומון מבוני ירושלים ופתח תקווה.

שרתת בהגנה ערב קום המדינה כאשה דתיה ומתנדבת שלא חיפשה דרכי מילוט מהצבא. היית חובשת קרבית וטפלת בפצועים גם בקרב וגם בבית חולים כאחות.

בבית החולים פגשת את סבא יוסי שהיה פצוע בעצמו והאהבה פרחה.

התחתנת והבאתם לעולם את חגית אחותי הבכורה ואותי. שימשת שנים כמזכירת בית הספר התיכון סליסברג בירושלים ושנים רבות מאוד כמזכירה של החוג לספרות עברית באונ' העברית בירושלים. היית המזכירה המיתולוגית של החוג ואף כתבו עליך בשני ספרים.

גידלת אותנו באהבה בדרך ישרה ובתום לב.

לאחר יציאתך לגמלאות מהאוניברסיטה העברית הפכת לעקרת בית במשרה מלאה, הרחבת אופקים בקריאת ספרים רבים שכה אהבת וכמובן בטיפול מסור ואוהב באבא. סייעת לו רבות בטיפול בבעיות הבריאות שהיו לו ויחד אתו עברת לדיור המוגן במעון הרופא.

בשנים האחרונות הדרדר מצבך הבריאותי עד שהגענו הלום.

אני רוצה להודות לחגית אחותי על טיפול מסור של שנים בך, אני רוצה להודות לאבי ואורית, בעלה של אחותי ואשתי, לנכדים והנכדות שדאגו לך בשנים האחרונות.

זכית לחתנים וכלות נפלאים וזכית בחייך לנכדים ונינים.

אחרונה חביבה, אני רוצה להודות לך עליזה שטפלה בך במסירות באהבה בשנים האחרונות מתוך אהבה ודאגה אמיתית.

אנחנו עשינו ככל שיכולנו, מדע הרפואה לא החסיר ממך דבר אבל בסופו של דבר הקב"ה מחליט וקובע.

זוהי דרך העולם ואנו מתנחמים בעשייה הטובה שלך ובהיותך אישה של אמת ונתינת טוב.

ללימוד משניות לעילוי הנשמה

אמא כחיילת ואחות במלחמת השחרור