לאמא, חמש שנים לפטירתה

עברו חמש שנים, בראש מאוחסנים זיכרונות בעיקר כאלו שקופצים להם באירועי החיים. הנה מבני האוניברסיטה בגבעת רם ובו בניין החוג לספרות עברית לפני שעבר להר הצופים. והנה זיכרון חד שיש לי מאמא במלחמת ששת הימים כאשר עלינו הביתה מהמקלט ופתאום בישרו ברדיו שהכותל שוחרר והרדיו השמיע קולות שמחה. בצמוד להן אני זכור את אמא במטבח אומרת לנו הילדים (אבא היה במילואים בסיני) "רק שהמחיר לא יהיה גבוה מדי". אמרה ולא ידעה מה ניבאה, כי באותה השעה כבר בעלה של אחותה, משה ופני ז"ל, נפל בקרב בסיני בחניון הדמים ליד ביר גפגפה דבר שלא ידעה באותו היום.

אמא אהבה ספרים כל חייה. בכל עת של פנאי היא נהגה לקרוא ותמיד היה ספר תחת ידיה. עוד בהיותה נערה קנתה ספרים מכספה, זכור לי ספר אב כרס מתוך סדרה על סופרים עבריים, באחת ההפגזות על ירושלים פגע פגז בחלון חדרה ורסיס חדר לאחד הכרכים. כרך זה נשמר שנים רבות בביתנו. אולי אין זה מקרי שעיסוקה המרכזי של אמא היה המזכירה של החוג לספרות עברית במשך שנים. על מקומה של אמא בחוג קראנו בשני ספרים בהם תוארה שגרת עבודתה ע"י המחברים. אמא הייתה מזכירת החוג ובפועל ניהלה את הצד המנהלי של החוג, יש אומרים, ביד רמה. היא ידעה לפרטי פרטים את התקנון, הזכויות והחובות של הסטודנטים ולא פעם ולא פעמיים דאגה לשמור על זכויותיהם. עוד בטרם היות המחשבים היא הייתה היחידה שידעה לחשב את הציון המשוקלל לסיום התואר וגם ראשי החוג והמרצים בחוג נסמכו על הידע שלה בצורה מוחלטת.

לימים כאשר חפשנו דרך להנציח את הורינו הקמנו ארון ספרים ממתכת בגינה קהילתית בשכונת מגורינו, הארון מלא ספרים בכל ימות השנה, אנשים לוקחים ספרים שלא קראו ומשאירים תמורתם ספרים אחרים.

לאמא היה תחביב נוסף שטיפחה במשך שנים וגם הוא היה קשור במילים. פתרון תשבצים. לאמא היה אוצר רחב ביותר של מילים ופתרה מאות רבות של תשבצים, חלקם מהעיתון וחלקם מחוברות מיוחדות שרכשה למטרה זו. זכינו אחותי ואני להיות אוהבי ספר בזכותה, בבית הורינו היו הרבה ספרים ומידי שבוע הינו מקבלים גם עיתון לילדים, בתחילה "אצבעוני" ולאחריו מנוי של "הארץ שלנו". בנוסף להם קבלנו שני עיתונים נוספים היות וסבא שלי, אביה של אמי היה בעל דפוס (סלומון) שבו היה מדפיסים את העיתונים "שער למתחיל" ועיתון נוסף ששכחתי את שמו.

אמא הייתה מאוד מוכשרת לשפות ואוצר המילים שידעה באנגלית היה ענק. היא ידעה לאיית כל מילה באנגלית, גם המילים המורכבות ביותר שהאיות שלהם היה שונה לחלוטין מהדרך בה נשמעו, כפי הנראה שריד ללימודי האנגלית בבית הספר היסודי תחכימוני שנוסד ב-1909 ברחוב "החבשים" בירושלים, הרחוב בו נולדה ובו גרו הוריה.

נוחי בשלום על משכבך אמא, תהי נשמתך צרורה בצרור החיים.